הרבה אנשים מותחים עלי ביקורת ושוברים אותי לגמרי

שאלה:

מאת ליאור:
לכבוד הצדיק הקדוש. המשפחה שלי לא מבינה אותי, החברים שלי לא מבינים אותי. אין לי כבר כוח לשמוע אף אחד. כולם מעבירים עלי ביקורת ומייאשים אותי. אודה מאד אם תענו לי.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר בהר בחוקותי כ"ב אייר ה'תשע"ב

שלום וברכה אל ליאור נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

הדבר העיקרי שאדם צריך לדעת בזה העולם, שאין לו אף אחד, כמו שגילה לנו רביז"ל על הפסוק (יחזקאל ל"ג) "אחד היה אברהם", שאברהם עבד את השם יתברך רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם, שסרים מאחרי השם יתברך ומונעים אותו, ולא על אביו ושאר המונעים, רק כאילו הוא אחד בעולם, וזהו "אחד היה אברהם". וכן כל הרוצה להכנס בעבודת השם, אי אפשר לו להכנס כי אם על ידי בחינה זו שיחשוב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם, ולא יסתכל על שום אדם המונעו, כגון אביו ואמו או חותנו ואשתו ובניו וכיוצא, או המניעות שיש משאר בני העולם, המלעיגים ומסיתים ומונעים מעבודתו יתברך. וצריך שלא יחוש ויסתכל עליהם כלל, רק יהיה בבחינת: "אחד היה אברהם" כאילו הוא יחיד בעולם.

וכתב מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות פסח הלכה ט' אות כ"ב) שזה כל ענין של ספירת העומר שאנו סופרים את הימים לפני קבלת התורה, כי אי אפשר לקבל את התורה, אלא כשאדם סופר את הימים לעצמו, ואינו מבלבל את עצמו מאחרים כלל, שזה מה שכתוב (ויקרא כ"ג ט"ו) "וספרתם לכם" 'לכם' לעצמכם דייקא, שכל אחד צריך לספור ספירת העומר, שהוא ענין ההתחזקות שאדם צריך לחזק את עצמו כפי מה שהוא, ולא יפול בדעתו כלל, מחמת שנדמה לו שחבריו בני גילו טובים ממנו הרבה, כי אף על פי שהוא מידה טובה להיות עניו ולהחזיק כל אדם טוב ממנו, אבל אם יפול בדעתו על ידי זה חס ושלום, אין זה ענוה כלל, אדרבא זהו גדלות גדול שאין נאה לו שיעבוד איזה עבודה להשם יתברך, ועדין הוא רחוק כל כך, וחבריו כבר זכו למה שזכו וכו' וכו', כי אסור להרהר אחרי המקום ברוך הוא יתברך שמו וכו', ומי יודע מאיזה מקום הוא ובאיזה מקומות נמשך על ידי מעשיו וכו', כי אין אדם דומה לחבירו כלל.

וכן כל אדם שרוצה לצאת מטומאתו וזוהמתו, שזה בחינת ספירת העומר כדי לטהרנו מקליפותנו ומטומאתנו וכו', ולכן צריך כל אדם לספור הימים לעצמו דייקא, ואל יפיל אותו חבירו כלל חס ושלום. וזהו "וספרתם לכם" 'לכם' לעצמכם דייקא. והבן היטב, כי תצטרך את זה לימים הבאים, כי כל החיים מלאים נסיונות קשים ומרים, ואסור להתבלבל מהזולת כלל, וכבר פירש רביז"ל את הפסוק (יחזקאל ל"ג) "אחד היה אברהם", שעיקר התקרבות אברהם אבינו עליו השלום, להשם יתברך, היה על ידי שחשב תמיד שהוא רק אחד בעולם, ולא הסתכל על שום מונע ומעכב ומבלבל כלל וכו'.

ובאמת צריך שתדע כמו שיש כמה מיני מניעות מהמונעים הרשעים או מתנגדים ארורים הרוצים למנוע מהאמת בכמה מיני הסתות ופתויים ודברי ליצנות וחלקלקות וכו' וכו', כמו כן יש גם כמה מיני מניעות וחלישות הדעת אפילו מחביריו ואוהביו באמת וכו'. וכל זה אי אפשר לבאר בכתב כלל, רק כל אחד יבין בעצמו כפי עניניו, וכנגד כל מיני מניעות וחלישות הדעת שבעולם צריכין לילך בדרך זו לידע "אחד היה אברהם" לחשוב כאילו הוא יחידי בעולם, ולא יסתכל על שום בריה שבעולם וכו', ולא יתייחס אל אף אחד, שזה סוד ספירת העומר לפני קבלת התורה, שצריכים לספור כל אחד את היום שלו, כמו שכתוב "וספרתם לכם", 'לכם' לעצמכם, וכמו שמביא רביז"ל (סיפורי מעשיות מעשה ט' מהחכם והתם) שמבואר שם שהתם היה רצען (סנדלר) וכו', ולא היה יכול המלאכה כראוי, ומנעל שלו היה בשלשה קצוות וכו', והוא היה מתפאר בו מאד, כמה נאה ויפה המנעל הזה וכו', והיתה שואלת לו אשתו, אם כן, מפני מה שארי בעלי מלאכות נוטלים ג' זהובים בעד זוג נעלים, ואתה אינך לוקח כי אם אחד זהב וחצי? השיב לה, מה לי בזה? זה מעשה שלו, וזה מעשה שלי (דאס איז יענימס מעשה אין דאס איז מיין מעשה), ועוד, למה לנו לדבר מאחרים, הלא נתחיל לחשב כמה וכמה אני מרוויח בהמנעל זה, מיד ליד העור הוא בכך וכו'. עיין שם באריכות.

כי במעשה הזאת מבינים רוב העולם כמה דברים הנוגעים לעבודת השם יתברך שצריכין להתנהג בדרכי התמימות ולהיות בשמחה תמיד, אפילו בעניות ודחקות גדול, וגם כשעבודתו ותפלתו אינו בשלימות כלל, אף על פי כן יהיה בשמחה בחלקו תמיד, ולא יסתכל על העולם כלל שיש להם פרנסה כנגדו בכפלי כפליים, ויש להם אכילה ושתיה ומלבושים נאים וכו' וכו', וגם בעבודת השם יתברך בתורה ובתפלה הם גדולים ממנו אלפי פעמים וכו', עם כל זאת אל יפול בדעתו מזה כלל וכו', רק יהיה שש ושמח בחלקו תמיד, ולא יתבלבל משום בריה שבעולם, רק להתנהג בתמימות גדול כדרכי התם שלא התבלבל מאף אחד.

וזה לימוד עמוק עמוק מי ימצאנו, שכל בר ישראל צריך להחדיר בעצמו ידיעות אלו, שאסור לו להתבלבל מאף אחד בעולם, ואפילו ממשפחתו ששוברים אותו ואומרים שאתה לא שווה לשום דבר וכו' וכו', שלא יסתכל עליהם כלל, אלא יתחזק עם כל הנקודות טובות שיש בו, ויחייה את עצמו מאד מאד עם כל מה שיש לו, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות נז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, ובוודאי גם בך יש המון טוב, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן.

וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם".

ולכן אני מאד מבקש אותך שמהיום והלאה אל תשים לב אל שום בריה שבעולם שמנסה לשבור אותך שאתה לא שווה לשום דבר וכו', וממך לא יהיה כבר שום דבר וכו', תלעג להם, ודע לך שאתה מאד חשוב בעיניו יתברך, ובפרט כשתרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אז אין אדם יותר מאושר ממך.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים