האם לכוון את הילדים ללימוד מקצוע או ללימוד בכולל?

שאלה:

מאת רפאל:
שלום לכם, צדיקנו היקר והאהוב, כ"ק אדמו"ר מוהרא"ש שליט"א. ברוך ה' זכיתי להתחתן בט"ו בשבט השנה, בזכות הדעת שלימדתם אותי. וגם אנו מסתדרים לאט לאט יותר ויותר, ישתבח שמו לעד. רציתי לשאול אתכם, למרות שעדיין מוקדם כביכול אבל החיים עוברים מהר ככה שאף פעם לא מוקדם – מה דעת הצדיק לגבי ללמד את הילדים מקצוע באומנות נקייה לצורך פרנסתם ולכוון אותם לשם, האם זה כדאי כדי שלא ייכנסו בחובות וכו', בפרט היום עם כל היוקר שזה בא מאד קשה להתפרנס כידוע. האם בכל זאת להשאירם בכולל ושהאשה תעבוד וכו' כנהוג באופן כללי או שזו לא דעת הצדיק? ראיתי אצלכם דיבורים לכאן ולכאן ולכן לא כל כך מבואר אצלי העניין הזה למעשה איך הדרך הכי מומלצת. תודה לכבודכם.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר במדבר כ"ח אייר ה'תשע"ב

שלום וברכה אל רפאל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

חסדי השם יתברך שזכית למצוא את בת זוגך, אתה צריך מאד מאד לשמוח עמה, כי זה המתנה הכי יפה שהקדוש ברוך הוא נתן לך, ואתה צריך להחזיק את המתנה מאד מאד יקרה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצאת שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי שלום אמרו חכמינו הקדושים (שבת י) זה שמו של הקדוש ברוך הוא.

ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, ואמרו (יבמות סב:) האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר (איוב ה') "וידעת כי שלום אהלך"; ואמרו (בבא מציעא נט.) לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית י"ב) "ולאברם הטיב בעבורה" והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא, אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו, (תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתתעשרו) ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ט) שעיקר העשירות בא בזכות האשה. אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתראה לקיים את זה, ולא יחסר לך אף פעם פרנסה.

עם כל זאת אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תק"א) שחפץ מאד שיהיה לנו פרנסה, אף על פי שבטחון גם כן טוב מאד, אף על פי כן טוב מאד כשזוכין שיש לו מעמד פרנסה, כי במקום עבודת הבטחון במקום זה יעשה עבודה אחרת, כלומר כי אם לא יהיה לו מעמד פרנסה ויהיה לו בלבול הדעת מהפרנסה, ויצטרך בכל פעם לחזק עצמו במדת הבטחון, במקום זה יעסוק בעבודה אחרת והתחזקות אחר בשאר עניני עבודת השם. וכבר אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ב') יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.