אשתי לא מוכנה שאדבר עם אמא שלי, מה עושים?

שאלה:

מאת יונתן:
שלום לצדיק שמי יונתן ואני גר בנתניה. התחתנתי לפני שנה ואני סובל עם אשתי ייסורי תופת. הלב שלי מתפוצץ בכל רגע ממש אני לא יכול להסביר מה עובר עליי צער כזה שלא חלמתי עליו. אשתי אומרת בפרוש שהיא שונאת את האמא שלי ורוצה שאני יתעלם ממנה ולא ידבר איתה. אם אני מדבר אם האמא נהיה ריב ארוך בכל פעם מחדש. אשתי פגועה מהאמא ולא מוכנה למחול בשום פנים ואופן ולא רוצה לשמוע עליה. ואני באמצע, זאת אשה וזאת אמא. מה עושים?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר במדבר ד' סיון ה'תשע"ב

שלום וברכה אל יוני נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

קודם כל מזל טוב שזכית למצוא את בת זוגך, ואתה צריך להחזיק אותה יקר מאד מאד, כי היא המתנה שנתן לך הקדוש ברוך הוא, ואמרו חכמינו הקדושים (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצא שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי שלום אמרו חכמינו הקדושים (שבת י) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, ואמרו (בבא מציעא נט.) לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית י"ב) "ולאברם הטיב בעבורה" והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא, אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו (תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתתעשרו). ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ט) שעיקר העשירות בא בזכות האשה.

עכשיו בעניין הבעיה שלך וכו', אתה לא יחידי בזה, כי רוב העולם סובלים מזה, כי אם חכמינו הקדושים הגדירו שכלה וחמותה לא משתווים בשום פנים ואופן עד כדי כך שסיפרו לנו (שבת כו.) ההיא חמתא דהות סניאה לה לכלתה אמרה לה זיל איקשיט במשחא דאפרסמא אזלא איקשיט כי אתת אמרה לה זיל איתלי שרגא אזלא אתלא שרגא אינפח בה נורא ואכלתה; [היתה חמות ששנאה את כלתה וקנתה לה מתנה שמן אפרסמון (מין בושם) והלכה הכלה וקישטה את עצמה עם הבושם הזה אבל זה היה מחומר דליק וכשבא אל חמותה אמרה לה בבקשה כלתי הדליקי לי את הנרות, ותיכף ומיד כשהדליקה אש היא נאחזה באש ונשרפה כליל].

רואים מזה איך שחמות שונאת את כלתה, וזה דבר טבעי, כי אמא חושבת לעצמה הנה אני גידלתי בן וכמובן היא מחזיקה מהבן עולם ומלואה שהוא יחיד בדור וכו', ביופי ובחן ובחכמה וכו', כליל המעלות, והנה באה איזה ילדה צעירה ולקחה ממנה את הבן כליל המעלות וכו' וכו', וכך נרקם בתוך לבה קנאה על כלתה עד שבא לידי שנאה עמוקה וכו', ותמיד על פי רוב האמא מלבשת את זה בצורה הגיונית וכו', שהכלה שלה לא נקיה וכו', לא מסודרת וכו', לא עוזרת וכו', אבל בתוך תוכה זה מחלה פסיכילוגית שקשה להוציא את זה מהחמות שלא תשנא את כלתה.

ולכן מה עושים? עיקר העצה להיות חכם, לחזק ולעודד ולשמח את אשתו, ולהבטיח לה שהוא עומד לצדה, כי סוף כל סוף זה אשתו שהתחתן עמה, ויקיים איתה בית נאמן בישראל, ויוולדו בעזרתו יתברך שמו ילדים, ויחיו חיים מאושרים. ומצד שני הוא צריך לכבד ולייקר את האמא, כי מצוות כיבוד אם היא מצוות עשה מדאורייתא, ולא יעשה שום עסק מזה וכו', היינו את הצדק שיתן לאשתו, ולא יכריח אותה בכלל שתלך אל האמא וכו', והוא צריך לכבד את האמא מפני שסוף כל סוף זה האמא שלו, זה הנהגה כללית שכל זוג צריכים לדעת את זה, ועל ידי זה ישרה השלום בין הזוג. ואתה לא היחידי בזה, כי כמעט שאין זוג שלא עברו את השלב הזה, ואשרי מי שקונה חכמה ושכל ודעת ומבין שכך צריך להיות, אזי הוא לא מכריח את אשתו להשלים עם האמא, והוא נותן את זה שיבוא לבד.

אקווה שתבין דבר מתוך דבר, וכך יהיה לכם שלום בית, ואפילו כשאשתך מנבלת את פיה על האמה שלך, שתוק, ואל תענה שום דבר, ואז הכל יתהפך לטובה, כי סוף כל סוף האשה צריכה להבין שאפילו החמות שהיא האשה הכי קשה וכו', עם כל זאת היא האמא של בעלה, ומה היא רוצה מבעלה, שינתק את הקשרים מהאמא? הרי מה שעושים להורים מקבלים אחר כך חזרה מהילדים שלהם, מדה כנגד מדה.

ולכן כל זוג צריכים לדעת שאסור לערב בחיי הנישואין את ההורים בשום פנים ואופן, אם לטוב או להיפך, וכך הזוג יחיו חיים טובים ונעימים ויסתדרו ביניהם, אבל הרגע שמערבים את ההורים אז נעשה פיצוץ עד שבאים לגירושין רחמנא ליצלן, ונשבר הבית.

ולכן אשרי הזוג שקונים את השכל הזה ומבינים שכך הוא דרך החיים ואי אפשר לשנות את הטבע, ומשלימים עם המצב עד שהכל יתהפך לטובה.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך שבת שלום וחג שמח