האם יש גבול עד היכן למסור נפש להגיע לאומן?

שאלה:

מאת דן:
כל שנה לפני שמגיע ראש השנה אני מתחיל במלחמות מחדש. מה המחיר שיהודי צריך לשלם כדי להגיע לאומן? האם אפילו כשזה פוגע בשלום בית שלו ואשתו מסרבת שייסע או שזה פוגע במקום עבודתו והמעביד אינו רוצה שיפסיד ימי עבודה? האם יש גבול ברור עד כמה צריך למסור את הנפש ולהגיע לאומן כל שנה או שיש מקרים שצריך לוותר ולהתפלל עם בני החבורה בארץ הקודש? מה הגבולות של מסירות הנפש?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר נשא י' סיון ה'תשע"ב

שלום וברכה אל דן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת אשר לנסוע אל ציון רביז"ל על ראש השנה צריכים למסור את נפשו פשוטו כמשמעו וכו', אבל מצד שני אתה צריך לדעת שמה שיש לאדם מניעות מאשתו עבור לנסוע אל ציון רביז"ל, זה רק מחמת שהבעל מתנהג לא יפה כל השנה עם אשתו וכו', משפיל אותה וכו', עושה עליה ביקורת וכו', צורח עליה וכו', ממש הולך איתה בצורה מחפירה מאד וכו', והנה האשה רוצה תמיד להחזיר לו, אבל היא לא יכולה וכו', כי טבע של אשה שהיא רכה יותר מדי, כעין שאמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נ"ט) לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה, וכשמגיע ראש השנה והבעל רוצה לנסוע אל ציון רביז"ל, והחשק לא כל כך חזק, אזי כאן מצא בעל חוב לגבות חובו, היא יוצאת נגדו ומונעת אותו בכל מיני מניעות וכו' וכו', ומערבת את כל המשפחה וכו' וכו', ונעשה ריב גדול.

ולכן העצה היעוצה להבעל שיכבד את אשתו כל השנה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצא שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי שלום אמרו חכמינו הקדושים (שבת י) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, ואמרו (בבא מציעא נט.) לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית י"ב) "ולאברם הטיב בעבורה" והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא, אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו (תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתתעשרו). ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ט) שעיקר העשירות בא בזכות האשה.

ולכן אם הבעל יכבד את אשתו כל השנה, וישמור מאד מאד לא לצער אותה, אזי כשיבוא ראש השנה, לא רק שהוא יצטרך לבקש ממנה רשות לנסוע, אלא היא תגרש אותו "תיסע אל ציון רביז"ל על ראש השנה", ותתעקש שמה בתפלה על ישועות ורפואות ולצאת מכל הצרות והחובות וכו' וכו', וזה ברור כשמש, ולכן תראה להתחיל לכבד את אשתך, כי רביז"ל הקפיד על זה ביותר מאד, ואמר (שיחות הר"ן רס"ג) בענין בני הנעורים ששכיח מאד שנעשה קלקול ביניהם ובין נשותיהם ונפרדים זה מזה איזה זמן, ולפעמים נעשה מזה פירוד לגמרי חס ושלום. אמר שזה מעשה בעל דבר שמניח את עצמו על זה מאד לקלקל השלום של בני הנעורים כדי שיתפסו במצודתו חס ושלום על ידי זה. כי הוא אורב על זה מאד לתופסם בנעוריהם על ידי קלקול השלום בית חס ושלום שגורם בערמומיותו לקלקל השלום שביניהם.

ולכן תעשה כל מה שביכולתך להשלים עם אשתך, ותכבד ותייקר אותה, ותראה איך שהכל יתהפך לטובה, כי סוף כל סוף גם האשה רוצה בבעל שעוזר לה, ושיהיה פרנסה בשפע, ובריאות, ונחת מהילדים וכו', וזה יכולים לפעול אצל רביז"ל בראש השנה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ביצה טז) כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה, היינו שאז כותבים את התקציב לאדם על כל השנה, וכן אמרו (בבא בתרא י.) כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה, כך חסרונותיו של אדם קצובין לו בראש השנה, ולכן אשרי מי שמשתוקק כל השנה לבוא אל רביז"ל לראש השנה, שהוא העורך דין הכי הגדול בעולם, ועל ידו יכולים להמתיק את כל הדינים.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח. 

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים