אני מוסר שיעורי תורה כבר שנים, אך לאחרונה אין לי כוח להמשיך

שאלה:

מאת משה:
לכ"ק צדיק הדור מוהרא"ש. אני מוסר כבר כמה שנים שיעור ברבים, על פי דעתכם ועל פי דעת רבנו, ואני מרגיש בזמן האחרון שאני שחוק מאד ואין לי כוחות להמשיך. דבר שני, אני מרגיש שדברים מתעכבים לי בחיים כגון זיווג וכו', ואני חושב שזה דווקא בגלל השיעורים. ברצוני לדעת מה לעשות?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר נשא י' סיון ה'תשע"ב

שלום וברכה אל משה נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

דע לך מי שנותן שיעור ברבים, ומחזק ומעודד ומשמח נשמות ישראל, ומקרבם אליו יתברך, אין למעלה מזה וזכותו גדול בשמים, כמובא בזוהר (תרומה קכ"ח:) תא חזי כל מאן דאחיד בידא דחייבא, ואשתדל ביה למשבק ארחא בישא, איהו אסתלק בתלת סלוקין מה דלא אסתלק הכי בר נש אחרא, גרים לאכפייא סטרא אחרא, וגרים דאסתלק קודשא בריך הוא ביקריה, וגרים לקיימא כל עלמא בקיומיה לעילא ותתא, ועל האי בר נש כתיב (מלאכי ב') "בריתי היתה אתו החיים והשלום" וזכי למחמי בנין לבנוי, וזכי בהאי עלמא וזכי לעלמא דאתי, כל מארי דינין לא יכלין למידן ליה בהאי עלמא ובעלמא דאתי, עאל בתריסר תרעי ולית מאן דימחי בידיה. ועל דא כתיב (תהלים קי"ב) "גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד זרח בחשך אור לישרים" וגו', ולכן כל הבעיות שלך אל תתלה על זה שאתה נותן שיעור ברבים, אדרבה זה זכותך וכו'.

ומה שאתה מרגיש שחוק וכו', ואין לך כוחות להמשיך וכו', ונדמה לך שמתעכב לך הזיווג וכו', עלי לומר לך שהכל בא מחמת עצבות ועצלות שנופל עליך בכל פעם, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) עיקר נשיכת הנחש זה עצבות ועצלות, ולכן אני מאד מבקש אותך שתמסור את נפשך להיות רק בשמחה, כי עם עצבות לא פועלים שום דבר, רק מסתבכים יותר ויותר, ואף שאני יודע שמרוב צרות ויסורים ומרירות שעובר עליך קשה לך להיות בשמחה, עם כל זאת אתה מוכרח להכריח את עצמך עם כל הכוחות רק להיות בשמחה, כי כשאדם שש ושמח שום קליפה וסטרא אחרא לא יוכל לגשת אליך, כי הטומאה רק עצבות, מה שאין כן הקדושה זה רק שמחה, ובזה אדם יכול למדוד את עצמו אם הוא בהקדושה וכו', או אם הוא בהטומאה וכו', שיסתכל איך שהוא מחזק את עצמו בשמחה, כי השמחה מדביק את האדם אל האין סוף ברוך הוא, וככל שתהיה יותר בשמחה, יתרחב לך דעתך ותזכה להיות דבוק בו יתברך, וכל החיים שלך ישתנו לגמרי לטובה.

אבל אתה צריך כי שמחה הוא אור גדול מאד, שאי אפשר להגיע לזה אלא על ידי תפלה, ולכן תבקש בכל יום ממנו יתברך שתזכה להיות בשמחה, ותאמר "רבונו של עולם זכיני להיות בשמחה תמיד, ואזכה להרגיש את השמחה ברמ"ח איברי ושס"ה גידי, עד שהשמחה תגיע לרגלי, שאזכה לרקוד בכל יום מרוב שמחה על גודל החסד שעשית עמדי, שנבראתי מזרע ישראל, ואני יכול לקיים את מצוותיך, אנא רחם עלי והרחק ממני את העצבות והעצלות, וזכיני לדבר בכל יום עם אחרים משמחה, ואזכה לשמח את אחרים, ועל ידי זה גם אני אזכה לשמוח, ובזכות השמחה אזכה להכלל בך לגמרי, עד שלא אראה לפני עיני רק את אמתת מציאותו יתברך, איך שאתה מחיה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, וזכיני לאמונה ברורה ומזוככת שאזכה לדעת בידיעה ברורה שאתה נמצא ואין בלעדיך נמצא, ועל ידי זה תמחול לי על כל עוונותי, ואזכה להכלל בך מעתה ועד עולם אמן סלה".

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.