כיצד לעשות נטילת ידיים בדקדוק רב וללא שום חששות?

שאלה:

מאת רועי:
למוהרא"ש שלום. היה לי ולרבים משיב נפש עצום לשמע בשורת החלמתך בחסדי השם. ברוך שומע תפילה, כן יוסיף השם יתברך להגדיל חסדו אתכם אמן. שאלתי בנושא נטילת ידיים של שחרית, שהרב כתב בסידורו "עת רצון", בשם הבעש"ט שצריך להתאמץ ליטול בשחרית על-יד המיטה דווקא. הייתי עוסק בזה הרבה זמן, והועלו לפני שאלות גדולות בנושא מפי לומדי תורה, ורציתי להפנותם לרב דווקא, אולי יוכל הרב לברר דעתנו ולקיים את התורה מתוך התרת הספקות: 1. רבנו החיד"א כותב בשם הזוהר הקדוש, שיש אחיזת המזיקים גדולה בטיפות הניתזות על הרצפה ממי הנטילה. וברור שיהודי ממוצע אינו יכול כל-כך להישמר מזה. 2. עוד דבר שקשה מאד להזהר בו – שהרי בעת הנטילה אל תוך קערה, כמעט ותמיד המים חוזרים מהקערה בחזרה על היד כתוצאה מכח השפיכה ואז מים עם רוח רעה שוב חוזרים על היד ומטמאים אותה. ואם אמרו רבותינו שבמים ראשונים צריך להרים הידיים כדי שמים טמאים לא יחזרו עליה, אז כמדומני שיש לומר קל וחומר במי נטילה של הבוקר שאז הרוח רעה שולטת ביותר במים. מחכה בקוצר רוח לשמוע את תשובת הרב כדי שנזכה לקיים את הנהגות הצדיקים לשם שמיים בשמחה באמת. וכן לזכות את הרבים בתשובתכם. בתודה גדולה, רועי.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר שלח כ"ב סיון ה'תשע"ב

שלום וברכה אל רועי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

עיקר התכלית בזה העולם רק להיות דבוק בו יתברך, ולהכניס בדעתו אשר אין בלעדו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, והידיעות האלו מכניסים שמחה עצומה באדם, ותיכף ומיד כשאדם הוא שש ושמח, על ידי זה נתרחב דעתו לגמרי, ואסור ללכת בקטנות המוחין ובחומרות יתירות וכו', וכך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ד) זה כלל גדול ויסוד ועיקר בעבודת השם להיות תם וישר וכו', לעבוד אותו יתברך בתמימות, בלי שום חכמות וחקירות כלל כלל לא, כי גם מחכמות שיש בעבודת השם בעצמו צריך להרחיק מאד. כי כל אלו החכמות של העולם, שיש להנכנסין ומתחילין קצת בעבודת השם, אינם חכמות כלל, והם רק דמיונות ושטותים ובלבולים גדולים.

ואלו החכמות מפילין מאד את האדם מעבודת השם, דהיינו מה שחושב וחוקר ומדקדק ביותר, אם הוא יוצא כראוי במה שעושה. כי בשר ודם אי אפשר לו שיצא ידי חובתו בשלימות, 'ואין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא' וכו' (עבודה זרה ג'.), ולא ניתנה תורה למלאכי השרת (קדושין נ"ד). ועל אלו המדקדקים ומחמירים בחומרות יתרות, עליהם נאמר (ויקרא י"ח) "וחי בהם", 'ולא שימות בהם', (יומא פ"ה:) כי אין להם שום חיות כלל, ותמיד הם במרה שחורה, מחמת שנדמה להם שאינם יוצאים ידי חובתם בהמצוות שעושין, ואין להם שום חיות משום מצוה, מחמת הדקדוקים והמרה שחורות שלהם (והוא בעצמו אינו מחמיר שום חומרא כלל), ובאמת אחר כל החכמות, אפילו מי שיודע חכמות באמת, אחר כל החכמות צריך להשליך כל החכמות ולעבוד את השם יתברך בתמימות בפשיטות גמור בלי שום חכמות. וזה היא החכמה הגדולה שבכל החכמות, לבלי להיות חכם כלל. כי באמת אין חכם בעולם כלל, 'ואין חכמה ואין תבונה נגדו יתברך', והעיקר הוא כי 'רחמנא לבא בעי' (סנהדרין קו: זוהר כי תצא רפא:).

לכן אני מאד מאד מבקש אותך שתמסור את נפשך להיות בשמחה, ואף שאני יודע שזה העבודה הכי קשה לאדם, כי אין עבודה שבא קשה לאדם כמו שמחה, כי טבע של אדם שנמשך אחר העוביות והגשמיות, וכל כך חבל כי הנשמה מושכת רק לרוחניות ששם מקור השמחה, והגוף סוחב ומושך רק בגשמיות ששם מקור העצבות והמרירות והדכאון, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) עיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות.

ולכן אשרי אדם שיש לו שכל וקולט תיכף ומיד שבו ברגע שנמשך עליו עצבות ומרירות ודכאון וכו', זה בא מצד הטומאה, ולהיפך כשימשיך את עצמו אל השמחה, ולפקח את דעתו, זה בא מהקדושה, ולכן תראה מה לפניך, תמסור את נפשך רק להיות בשמחה, ואז טוב לך כל הימים.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים