יש לי בעיית שכחה ואני שוכח מהר כל מה שאני לומד

שאלה:

מאת אליעד:
שלום לכ"ק האדמו"ר. כל מה שאני לומד אני שוכח, וזה מאד קשה לי, אני לפעמים נמצא עם אנשים ומנסה להיזכר בדבר תורה ולא עולה לי כלום. וזה לא רק בלימוד אלא גם בחיי היום יום אני שוכח הרבה דברים. מה עושים כדי לפתור את הבעיה הזאת?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר שלח כ"ב סיון ה'תשע"ב

שלום וברכה אל אליעד נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

מה אומר לך רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן כ"ו) אצל העולם השכחה היא חסרון גדול בעיניהם. אבל בעיני יש בהשכחה מעלה גדולה. כי אם לא היתה שכחה, לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת השם יתברך, אם היה זוכר כל מה שעבר עד עכשיו וכו', לא היה אפשר לו להרים את עצמו לעבודתו יתברך בשום אופן, גם היו מבלבלים את האדם מאד כל הדברים שעוברים עליו. אבל עכשיו על ידי השכחה נשכח מה שעבר, ואצלו אמר רביז"ל הדרך שכל מה שעבר והלך, נפסק והולך לחלוטין ואינו חוזר בדעתו עוד כלל. ואינו מבלבל כלל עצמו עוד במה שכבר עבר והלך וכו'.

וענין זה הוא דרך עצה טובה גדולה מאד בעבודת השם יתברך, כי על פי רוב יש להאדם בלבולים רבים וערבוב הדעת מאד ממה שחלף ועבר וכו'. בפרט בשעת התפלה, שאז באים עליו כל הבלבולים ומערבבים ומעקמים את דעתו ממה שכבר עבר וכו' וכו'. ולפעמים יש לו בלבולים מענין המשא ומתן שלו ועסקי ביתו וכיוצא, באשר כי לא טוב עשה בענין זה וכו', וכיוצא, וכך היה צריך לעשות וכו', וכך היה צריך לעשות בזה הדבר וכו'. ויש שמבלבלים אותו בעת עבודתו בתורה או בתפלה וכיוצא וכו', בהפגמים שפגם מקודם באשר שבענין זה לא עשה כהוגן נגדו יתברך וכו', וכיוצא בזה הרבה מאד. כאשר ידוע לכל אדם בעצמו. על כן השכחה היא עצה טובה גדולה מאד לזה, שתיכף ומיד שחולף ועובר הדבר, יעביר ויסלק אותו מדעתו לגמרי, ויסיח דעתו מזה לגמרי. ולא יתחיל לחשוב עוד במחשבתו בענין זה כלל.

ותבין את הדבר הזה היטב היטב, כי הוא דבר גדול ועצה נפלאה מאד איך להתחזק עם מדת השכחה, ואמרו חכמינו הקדושים (קהלת רבה פרשה א' סימן י"ג) שבשביל זה נתן השכחה, כדי שתהא התורה חביבה על לומדיה תמיד כשעה הראשונה. כי על ידי השכחה כשחוזר ובא ולומד, אפילו מה שכבר למד, הוא אצלו כחדשות וחביב עליו, ואיתא (אבות דרבי נתן פרק כ"ז ויקרא רבה פרשה כ"ז סימן כ') משל על הלומד ושוכח ששכרו אנשים למלאות חביות, והחביות היו נקובים וכל מה שהיו שופכין לתוך החביות נשפך לחוץ, והטפשים אמרו הואיל וחוזר ונשפך לחוץ, למה לנו לייגע ולמלאות מאחר שאחר כך נשפך? אבל החכם אמר מה לי בזה? הלא פורעין לי על היום, ושכרי לא יקופח מכל יום ויום, כי אני מושכר לימים ומה לי אם נשפך? כך אף על פי

ששוכח למודו, שכרו לא יקופח מכל יום ויום.

ואמר רביז"ל, דע שלעתיד מזכירין את האדם כל מה שלמד. אף אם שכח, גם בני אדם השומעים התורה של הצדיק האמת ואינם מבינים אותה, לעתיד בעולם הבא יבינו, כי עיקר התורה היא להנשמות, שבעולם הבא יהיו הנשמות בקיאים ומשיגים היטב את התורה שלמד ושמע האדם בעולם הזה. אשרי המבלה ימיו בתורה ועבודה הרבה.

לדעתי אחר דיבורים כאלו ששומעים מרביז"ל, לא צריכים להשבר אלא לרקוד מרוב שמחה שקבלת מעלה כזו שאין לתאר ואין לשער כלל וכו', ומה שאצלך חסרון אצל רביז"ל מעלה גדולה מאד.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים