אני מתפללת ולא רואה ישועות, מדוע התפילות שלי מתעכבות?

שאלה:

מאת לאה:
ברוך השם זכיתי להתקרב אל רבינו נחמן מברסלב, ואני מתבודדת כל יום ומבקשת להתקרב אל השם יתברך באמת, אבל אני לא רואה ישועה. מדוע התפילות שלי מתעכבות?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר שלח כ"ב סיון ה'תשע"ב

שלום רב אל לאה תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לדעת שכל תפלה, כל תחינה, כל בקשה שבר ישראל מתפלל ומתחנן ומבקש ממנו יתברך, נשמע ונתקבל, ומה שעדיין לא רואים ישועה? זה בא אשר מרוב עוונות עשו מחיצה בינו לבין המקום ברוך הוא, כמו שכתוב (ישעיה נ"ט ב') "כי אם עונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלקיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע", ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ב') כשאדם מתפלל הרבה אל הקדוש ברוך הוא, לבסוף מתהפך מדת הדין למדת הרחמים, ורואה ישועות.

ולכן תתאזרי במדת הסבלנות, ואל תפסיקי להתפלל, כי ככל שתתפללי יותר, לבסוף יהיה לך ישועות יותר גדולות ממה שאי פעם חלמת.

וכבר אמרו חכמינו הקדושים (דברים רבה פרשה ב' סימן י"ז) על הפסוק (דברים ד' ז') "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כהוי"ה אלקינו בכל קראנו אליו", מהו בכל קראנו אליו? אמרו רבנן יש תפלה שנענית לארבעים יום, ממי את למד ממשה, דכתיב (דברים י"ח) "ואתנפל לפני הוי"ה ארבעים יום" וגו', ויש תפלה שנענית לכ' יום, ממי את למד מדניאל דכתיב (דניאל י') "לחם חמודות לא אכלתי עד מלאת שלשה שבועים ימים ואחר כך אמר הוי"ה שמעה הוי"ה סלחה" וגו', ויש תפלה שנענית לשלשה ימים, ממי את למד מיונה, דכתיב (יונה ב') "ויהי יונה במעי הדגה" וגו' ואחר כך "ויתפלל יונה אל הוי"ה אלהיו ממעי הדגה", ויש תפלה שנענית ליום אחד, ממי את למד מאליהו, דכתיב (מלכים א' י"ח) "ויגש אליהו הנביא ויאמר" וגו', ויש תפלה שנענית לעונה, ממי את למד מדוד, דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון", ויש תפלה שעד שלא יתפלל אותה מפיו הקדוש ברוך הוא יענה, שנאמר (ישעיה ס"ה) "והיה טרם יקראו ואני אענה.

ולכן את צריכה מאד מאד לשמוח שזכית להתקרב אל רביז"ל, והעולה על הכל שאת מצייתת אותו שאת עוסקת בתפלה והתבודדות, אשר אין למעלה מזה, כמו שגילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', ואת כל אשר עם לבבו ישיח ויספר לפניו יתברך, הן חרטה ותשובה על העבר, והן בקשת תחנונים לזכות להתקרב אליו יתברך מהיום ולהלאה באמת, וכיוצא בזה כל חד לפום דרגיה. ויזהר מאד להרגיל עצמו להתמיד בזה מידי יום ביומו וכו'.

והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך שמו, על הכל יפרש שיחתו ויבקש ממנו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו וכו', עיין שם.

הרי שלך לפניך מעלת השיחה בינו לבין קונו, ולכן תמשיכי בעבודה הקדושה הזו, ולבסוף תראי נסים גדולים שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא, רק אל תתייאשי, וכך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות י.) אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים