למרות דיבוריו הרבים של הצדיק בעניין כעס, לא השתניתי מאומה

שאלה:

מאת מנשה:
שלום לכבוד הצדיק. אינני מתלונן חס ושלום, אבל איך יתכן שהצדיק כתב לי כבר כל כך הרבה מכתבים בעניין כעס ועדיין לא הצלחתי לשבר את המידה הזאת כחוט השערה? הכעס מחמם אותי ואני פשוט לא מסוגל לשלוט בעצמי, עד שהסתבכתי בכמה דברים כפי שהצדיק יודע, ואני מפחד שבסוף אני אהרוס את החיים שלי בצורה בלתי הפיכה. תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר קרח ב' תמוז ה'תשע"ב

שלום וברכה אל מנשה נ"י 

לנכון קבלתי את מכתבך.

אם הייתי יכול לאכול בשבילך וממילא אתה לא היית צריך לאכול וכו', היית צודק מאה אחוז, אבל היות שאם אני יאכל ואתה לא תאכל תשאר רעב וכו', ולכן אני מאד מתפלא  עליך איך אתה שואל לי שאלה כזו למה אני לא יכול לפעול אצלך שתפסיק לכעוס?

רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן רמ"ט) כשאדם חוטא בפגם הברית הוצאת זרע לבטלה, אז הוא איש כעסן ועצבני, ואיש רע ובליעל, וזה שנאמר אצל ער ואונן שחטאו בהוצאת זרע לבטלה (בראשית ל"ח ז') "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני הוי"ה", ומדוע כתוב רע ולא רשע, אלא מי שעובר עבירה זו הוא איש רע ובליעל ובכעס תמיד, ולכן אדם צריך לעבוד על עצמו לעקור ממנו את הכעס, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (קידושין מ"א.) רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותא, מי שהוא תמיד בכעס לא פועל עם הכעס כלום, אדרבה מתסבך יותר ויותר, ובפרט מי שמוציא את הכעס שלו על אשתו, לבסוף היא בורחת לו, והוא מסתבך עם המשטרה, ונותנים לו צו הרחקה מהבית כמו שקרה לך, כמה עשיריות מכתבים כתבתי לך כבר, תעקור מעצמך את הכעס שזה הורג אותך לגמרי וכו', כמה שנים אני מדבר ומסביר לך שזה לא דרך להיות כעסן ברציחה כזו וכו', להתפרץ כמו רוצח וכו', ועכשיו יש לך טענות למה אני לא פועל אצלך לעקור את הכעס וכו', אזי אני כותב לך בשעה שאני יוכל לאכול ואתה תהיה שבע, אז גם את זה יתקיים אצלך וכו'.

כל כך חבל לבלות את החיים בזה העולם במריבות ומחלוקות, ולהיות כעסן ועצבני ולהוציא את העצבים על הזולת, ובפרט על האשה ועל הילדים וכו', בשעה שהחיים כל כך קצרים, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"א) שהשבעים שנה פורחים כמו רבע שעה, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ולכן הגיע כבר הזמן שתתחיל להתיישב מה איתך? תראה אל מה החטא המגונה הזה של הוצאת זרע לבטלה הביא אותך וכו', התגרשת כבר פעמיים מרוב הכעס שבך וכו', ועכשיו גם עם האשה הזו שיש לך ילדים חמודים וכו', אתה כבר רב עם אשתך כמה שנים, ועכשיו היא עושה לך צו הרחקה, אתה לא רואה איך שהכעס הבא מהחטא המגונה הזה עוקר אותך מהעולם הזה ומכל שכן מהעולם הבא.

ולכן תיקח את עצמך בידיך ותתחיל לצאת בשדה ולצעוק הרבה אל הקדוש ברוך הוא, שיטהר לך את המח מחשבה, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"א וסימן ל"ו) כשהמוחין הם בצמצום, צריכים לצעוק ע' קלין אליו יתברך, ולכן תצא בשדה ושם תצעק קולי קולות אליו יתברך שיחוס וירחם עליך לטהר את מח מחשבתך שכבר תפסיק לכעוס, כי אין לך שום חיים כמאמרם ז"ל (פסחים קי"ג:) הרתחנין חייהם אינם חיים, מי שתמיד בכעס החיים שלו אינם חיים, ואתה ממש עובד עבודה זרה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"ה:) המשבר כליו בחמתו, יהיה בעיניך כעובד עבודה זרה, וזה מה שאתה עושה כשאתה בא לכעס, אתה שובר דברים ומשתגע לגמרי, ואמרו חכמינו הקדושים (זוהר חדש נח) לא יהיה בך אל זר, שלא תהיה נח לכעוס.

ולכן אתה צריך לעבוד על עצמך ולא לבקש ממני שאני יפעול אצלך, הבקשה הזו זה גם כן מחמת חסרון דעתך, כי אדם צריך לעבוד על המדות שלו, יעזור הקדוש ברוך הוא שהדיבורים האלו יכנסו בלבך, ותתחיל התחלה חדשה לשבור את הכעס והרציחה שלך, כי אחרת תאבד גם את האשה הזו, ותגמור כמה שנים בבית סוהר, כי הכעס יביא אותך להדבר הכי גרוע שרק יכול להיות רחמנא לישזבן, ראה כי הוזהרת.

המאחל לך שבת שלום