שאלה:

מאת משה:
לכבוד מוהרא"ש שליט"א, ברוך ה' אני נשוי עם חמישה ילדים, הייתי אברך בערך שבע שנים וראיתי ברכה בלימודי. בגלל דוחק הפרנסה איבדתי את ישוב הדעת בלימוד ויצאתי לעבוד. הרבה שנים אני מנסה לעבוד בכל מיני תחומים כולל עבודות פיזיות קשות שלא מתאימות לי כלל, וכמעט שלא מצליח להתפרנס ולמצוא עבודה. ברוך ה' בסופו של דבר מגיעים ישועות אבל בצמצום ודוחק גדול. אני מרגיש שכל האצבעות המאשימות מופנות אליי, למרות שבדרך כלל לא מאשימים אותי בפירוש. כמעט שאין עזרה מהסובבים אותי ופעמים רבות אנשים אומרים שיעזרו ואני מחשב את כל החודש לפי זה ובזמן האמת הם לא תמיד עומדים במילתם, ואדרבה, במקום לעזור לנו הם עוזרים לאחרים וכך מסבכים אותי יותר. אני לא מבקש כלום מאף אחד ולא בא בטענות וקל להם לעזור לאנשים שמפריעים להם מצפונית. אני אובד עצות וממש מרגיש שאני מאבד איזון ונופל למידות רעות כגון כעס וכמה שאני עובד על מידות אלו הם כאילו מתגברות יותר. אפשר להוסיף הרבה אבל נראה שהמצב מובן. ברור שאני מנסה להתחזק באמונה ובטחון וזה עוזר, אבל עדיין המצב תוקף בגלים קשים, מה אפשר לעשות? תודה רבה על האפשרות לפרוק את ליבי ולצפות לתשובה מכבודו.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר קרח ב' תמוז ה'תשע"ב

שלום וברכה אל משה נ"י 

לנכון קבלתי את מכתבך.

דע לך הכלל הראשון בחיים שאסור להאשים את עצמו בשום דבר, כי זה הדבר הכי גרוע שרק יכול להיות וכו', וכן הכי גרוע מה שיכולים לעשות לבן אדם וכו', אדם צריך לצאת מהקטנות ולבוא לגדלות, היינו אדם צריך למסור את נפשו פשוטו כמשמעו לזכות להיות בשמחה עצומה, שזכה להבראות מזרע ישראל ולא עשני גוי כגויי הארצות, והשמחה הזו מביא אותו לישוב הדעת, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') שעל ידי שמחה יכולים להוליך את המח מחשבה שלו איך שרוצים, ויוצאים מעבדות לחירות, מקטנות המוחין לגדלות המוחין, וזה שתיבת בשמחה אותיות מחשבה, כי על ידי שמחה יכולים להוליך את המחשבה איך שרק רוצים.

ולכן תתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, ותכניס בדעתך אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו תמיד תלך, וזה יטהר אותך מהכל, כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במוח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה.

אתה מאד מאד צריך לשמוח עם אשתך שזה המתנה הכי יפה שנתן לך הקדוש ברוך הוא, והחכם מכל אדם אומר (קהלת ט' ט') "ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש", ובפרט שנתן לכם גם כן מתנות כל כך יפות חמישה ילדים חמודים, בזה אתה צריך מאד מאד לשמוח, והעולה על הכל תשתדל לכבד ולייקר את אשתך, שזה חלקך, והיא בשר מבשרך, ואמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.) לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית י"ב) "ולאברם הטיב בעבורה" והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא, אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו (תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתתעשרו), ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ט) שעיקר העשירות בא בזכות האשה, ואז אם תקיים את כל זה, כל החיים שלך ישתנו לגמרי.

ולכן אני מאד מבקש אותך צא מעצמך, ואל תאשים את עצמך, אלא הרגל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גדול, ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו'. ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו.

הרגע שתהיה חזק בשיחה בינך לבין קונך, כל החיים שלך ישתנו לגמרי, אף אחד לא יאשים אותך, ואתה לא תאשים את אחרים, אין לך עסק עם אף אחד רק עם הקדוש ברוך הוא, ותהיה שש ושמח ותשמח את אשתך וילדיך, והברכה תהיה מצויה בתוך ביתך.

הקדוש ברוך הוא יעזור שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך ואז טוב לך כל הימים.

המאחל לך שבת שלום