אני לומד בישיבת ברסלב והייתי באומן, אך אני עדיין בדיכאון

שאלה:

מאת משה:
אני לומד בישיבת ברסלב. רציתי לשאול, למה אני תמיד בדכאון פנימי? הרי אני יודע מהעצות של רבנו הקדוש, והייתי כבר כמה פעמים באומן, ועדיין זה לא עוזר לי. אודה לכבודו אם יכתוב לי (שמי אינו משה וזה שם בדוי).

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר חוקת ד' תמוז ה'תשע"ב

שלום וברכה אל משה נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שההתקרבות אל רביז"ל צריך להיות עם אמת, ולא בדוי… היינו לקיים את דברי רביז"ל בתמימות ופשיטות גמור, כי רק זה נקרא התקרבות, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ג) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ספרי פרשת שופטים) 'אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין תציית אותו', ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק; כי העיקר לבטל את שכלו המדומה והבדוי לגמרי, ולציית את הצדיק על כל אשר אומר, ורק זה נקרא התקרבות.

והנה רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, כי כל החולאות הבאים על האדם כולם באים רק מחמת קלקול השמחה, ולכן צריכים למסור את נפשו בשביל להיות תמיד בשמחה, וחכמינו הקדושים אמרו (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם.

ולכן יעזור הקדוש ברוך הוא שתמיד יהיה השמחה מצויה אצלך, כי אין טוב מזה, ועל ידי שמחה מתרחב הלב ויכולים אחר כך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לפניו יתברך את כל אשר עם לבבו בתמימות ובפשיטות גמור, כי מה שאין האדם מתחזק לדבר אל הקדוש ברוך הוא, הוא מפני שנופל על לבו עצבות ומרירות ודכאון, אבל תיכף ומיד שמכריח את עצמו להיות בשמחה, אזי נפתח לבו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, והרגע שתהיה רגיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אז תרגיש את עצמך בגדלות המוחין וכו', כי רק הקדוש ברוך הוא מבין אותך, ולכן תהיה רגיל לדבר עמו יתברך, ולבקש הרבה על שמחה, כל התפלות שלך צריך להיות על שמחה, זה ירחיב לך את הדעת, ומי יתן שתהיה רגיל בתפלה זו:

רבונו של עולם זכיני להיות בשמחה תמיד, ואזכה להרגיש את השמחה ברמ"ח איברי ושס"ה גידי, עד שהשמחה תגיע לרגלי, שאזכה לרקוד בכל יום מרוב שמחה על גודל החסד שעשית עמדי, שנבראתי מזרע ישראל, ואני יכול לקיים את מצוותיך, אנא רחם עלי והרחק ממני את העצבות והעצלות, וזכיני לדבר בכל יום עם אחרים משמחה, ואזכה לשמח את אחרים, ועל ידי זה גם אני אזכה לשמוח, ובזכות השמחה אזכה להכלל בך לגמרי, עד שלא אראה לפני עיני רק את אמתת מציאותו יתברך, איך שאתה מחיה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, וזכני לאמונה ברורה ומזוככת שאזכה לדעת בידיעה ברורה שאתה נמצא ואין בלעדיך נמצא, ועל ידי זה תמחול לי על כל עוונותי, ואזכה להכלל בך מעתה ועד עולם אמן סלה.

אתה צריך לזכור אשר אין טוב מהתורה, כמו שכתוב (משלי ד') "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו", ולכן יען שאתה בחור צעיר, הרגל את עצמך לומר בכל יום הרבה פרקים משניות מהתחלת ברכות תגרוס כסדרן, עד שתזכה לסיים את כל ששה סדרי משנה, וזה יכניס בך סיפוק נפלא, תהיה רגיל לומר בפעם אחד עשרים שלושים ואפילו ארבעים פרקים משניות, וזה יכניס בך בטחון עצמי וכו', ולא תהיה ריקני וכו', ולא יהיה לך זמן לחשוב הרבה מעצמך וכו', שזה בעצמו מביא אותך לדכאון פנימי.

רביז"ל נתן תיקון לכמה מאנשי שלומינו לומר בכל יום ח"י פרקים משניות (עיין שיחות הר"ן סימן קפ"ה), ולכן גם אתה תכניס את עצמך בין אלו אנשי שלומינו ותקבל את התיקון הזה, ואמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין מב.) במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה. ומובא (מדרש תלפיות) שאשר בן יעקב יושב על פתחו של גיהנום, ומי שהירבה ללמוד משניות אינו מניחו להכנס שם, ולכן אשרי מי שיגרוס בכל יום כמה וכמה פרקים משניות, שהוא הצלחה נצחיית, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, ולכן תגרוס המון פרקים משניות, וזה יטהר אותך מכל מיני חלודה שנדבק בך, ותשתנה לגמרי מההיפך אל היפך.