שאלה: מאת אברהם: השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
![]() |
||
בעזה"י יום א' לסדר חוקת ד' תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל אברהם נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. וכן מובא ברש"י (שם ל.) בשעה שהיה ידך תקיפה עליו הוי זהיר ללמדו תוכחות, ואיזה זמנו? משיתסר ועד עשרים ותרתין, בציר משיתסר אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך, ואל תכביד יסורין ותוכחות, ויותר מעשרין ותרתין יש לחוש שלא יבעט, וזה עיקר, עיין שם. וכן נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן ר"מ סעיף כ') המכה לבנו גדול היו מנדין אותו שהרי עובר על לפני עור לא תתן מכשול ולא מקרי גדול לדבר זה רק אחר כ"ב שנה או כ"ד שנה, ולכן אתה צריך מאד מאד להזהר בזה, ובכלל לתת מכות אפילו לבן צעיר זה לא חינוכי וכו', כל הענין של מכות זה בא מחמת העצבים, שאדם הוא עצבני, אזי הוא מוציא את העצבים שלו על אשתו או על הילדים שלו ונותן להם מכות, ואדם כזה הוא פשוט משוגע ומטורף, וצריך לקחת תרופות כדי להרגיע את עצמו, כי גם בכעס ועצבים צריכים לדעת לרסן את עצמו, אבל לא לשחרר את ידיו ולהכות על ימין ועל שמאל, שזה בא מרוח שטות שנכנס בו. ומכל שכן כשמכים בן או בת גדולים שהם כבר בגיל עשרים וחמש, זה פשוט טירוף ושגעון וכו', ואוי ואבוי אם תוציא את העצבים שלך על הזולת ותתן לו מכות וכו', תקבל חזרה מנה אחת אפים וכו', ותסתכסך גם עם החוק וכו', ועוד תשב בבית סוהר וכו', ולכן תבקש הרבה ממנו יתברך שיוציא ממך את הכעס, ומכל שכן שלא תשתמש עם הידים שלך בעת שאתה כעסן ועצבני וכו', כי זה פשוט טירוף הדעת וכו'.
|