אני מרגיש עצלות, וכל דבר שאני עושה בא לי בכבדות גדולה

שאלה:

מאת חיים:
לכבוד הצדיק שלום רב. אני מרגיש שאני עצלן. לא שאני לא עושה כלום, אלא יש מצבים שאני פשוט מרגיש כבדות גדולה וכל דבר שאני עושה בא לי בקושי. אני מוצא את עצמי הרבה פעמים בעצבות ובשיעמום. מה חסר לי כדי להפעיל את הגוף והנשמה שלי?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר חוקת ו' תמוז ה'תשע"ב

שלום וברכה אל חיים נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) צריך להזהר מאד מעצבות ועצלות, כי עיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות בבחינת (ישעיה ס"ה) "ונחש עפר לחמו", עפר היא בחינת עצבות ועצלות שהם באים מיסוד העפר; וכתב על זה מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות תפילין הלכה ה' אות מ') והכנעתו על ידי יסוד העפר שבקדושה, שהוא בחינת אמונה, כמו שכתוב (תהלים ל"ז) "שכן ארץ ורעה אמונה", שמובא בתיקוני זוהר (קל"ב.) שעפר מאנא דכולהי עלאין דתליין מספירן וכו', היינו העפר היא המלכות שבה מאירה כל הספירות, והמלכות היא האמונה.

ולכן דייקא על ידי אמונה, שהיא סוד עפר דקדושה, מקבלין וממשיכין כל החיות וכל הקדושות וזוכין להגיע אל מדת אריכות אפים וסבלנות, שהיא כוח הגודל וכח הצומח ליגדל ולצמוח בעבודתו יתברך, ולעבור ולדלג על כל המניעות והעיכובים. ולבלי להסתכל על שום דבר, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה), ולכן דייקא על ידי מדת האמונה שאדם מתחזק באמונה פשוטה בו יתברך שהוא נמצא ואין בלעדו נמצא, על ידי זה יהיה לו כוח הגודל וכוח הצומח ויזכה להפוך את כל הירידות והנפילות שלו, לעליות גדולות, כי כשיש לאדם אמונה, יש לו כבר את הכל.

והעיקר הוא תפלה שיחה בינו לבין קונו, וזה תלוי בריבוי האמונה, כי ככל שאדם מרגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא איתו עמו ואצלו, כך יפתח את הפה שלו וידבר אל הקדוש ברוך הוא, ומי שמרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, הוא אף פעם לא לבד, והוא אף פעם לא עצלן, אלא בורח אליו יתברך ומדבר עמו יתברך, וזה מה שמכניס בו חיים שרוצה לחיות, כי מי שמכניס את עצמו בתוקף האמונה שהוא נמצא ואין בלעדו נמצא, אזי כל החיים שלו הולכים כבר בצורה אחרת לגמרי.

ולכן הרגל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלך בתמימות ובפשיטות גמור, ואז אף פעם לא תהיה לבד ולא תשתגע משעמום, וכבר גילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו'. ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו.

עם כל זאת עד שתגיע לשלימות המדריגה הזו שתוכל תמיד לדבר עמו יתברך, זכור וגם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ב') יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון, שתיקח לעצמך איזה עסק לעסוק בו, בשביל שתהיה עסוק, כי בפירוש גילו לנו חכמינו הקדושים (כתובות נ"ט.) הבטילה מביאה לידי שעמום (שגעון) ולידי זימה, כי כשאדם אין לו מה לעשות הוא עושה שטויות וכו', וכבר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תק"א) שחפץ מאד שיהיה לנו פרנסה, אף על פי שבטחון גם כן טוב מאד, אף על פי כן טוב מאד כשזוכין שיש לו מעמד פרנסה, כי במקום עבודת הבטחון במקום זה יעשה עבודה אחרת, כלומר כי אם לא יהיה לו מעמד פרנסה ויהיה לו בלבול הדעת מהפרנסה, ויצטרך בכל פעם לחזק עצמו במדת הבטחון, במקום זה יעסוק בעבודה אחרת והתחזקות אחר בשאר עניני עבודת השם.

ולכן מה טוב ומה נעים שתצא לעבוד, וכך תהיה עסוק, ובשאר הזמנים שאתה בטל, הרגל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלך, ואז תרגיש כל מיני נועם בחייך, כי חבל על כל רגע ודקה ושניה שלא מדברים אל הקדוש ברוך הוא, כי הדיבור אליו יתברך, עושה רושם גדול בשמים, ואם בני אדם היו יודעים מה זה לדבר אליו יתברך אפילו דיבור אחד, היו מתחזקים בזה מאד מאד, והיו זוכים להגיע אל ישוב הדעת אמיתי.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים