עושים ממני ליצנות בישיבה משום שהתקרבתי לברסלב

שאלה:

מאת אברהם מרדכי:
לכבוד מוהרא"ש שליט"א. אני סובל מאד בישיבה שאני לומד בה, הבחורים עושים ממני ליצנות בגלל שאני מקורב לברסלב, וקשה לי מאד להיות שם, ממש אני מרגיש שאני לא רוצה להגיע ולהיות לישיבה. מה הצדיק מייעץ לי לעשות? תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר חוקת ז' תמוז ה'תשע"ב

שלום וברכה אל אברהם מרדכי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אם יש לך אפשרות לעבור לישיבה אחרת, אין יותר טוב מזה, כי כך אמר רביז"ל (ספר המדות אות פחד חלק ב' סימן ג') מי שבורח מן הצרה פיקח; ואם עושים לך פה צרות, תברח, למה אתה צריך לסבול לחינם?

הקדוש ברוך הוא יעזור לך שתוכל לעבור לישיבה אחרת, אבל אני מייעץ לך שתעלים ותסתיר את ההתקרבות שלך אל רביז"ל, כי מה אתה צריך שירדפו אותך ויתלוצצו ממך? כי כך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא כי תשא) אין לך יפה מן הצניעות, שנאמר (מיכה ו') "ומה הוי"ה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת".

אתה צריך לזכור שכל בחור ואברך וכו', עובר את היסורים האלו שמתלוצצים מדבר רביז"ל, אבל עלינו להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ולשמוח עם ההתקרבות אל רביז"ל, ולא להתפעל מכל אלו הליצנים, כי ליצנות היא הקליפה הכי קשה, ומעלמת ומסתרת את אלקותו יתברך, כמובא מהאריז"ל (שער מאמרי רז"ל – מסכת סוטה) דע כי בעולם האצילות יש חמישה פרצופים והם אריך אנפין, ואבא ואמא, וזעיר ונוקבא, והנה כת לצים פוגם באריך אנפין, וכת חנפים באבא, וכת משקרים באמא, וכת מספרי לשון הרע בזעיר ונוקבא, ולכן כל כת מאלו ד' כתות הפוגמות בד' פרצופין הנזכרים, אינו רואה פני שכינה, שהיא הפרצוף החמישי נוקבא דזעיר אנפין, כי הם על ידי חטאם פגמו באלו הארבע פרצופין עליונים, ולא נמשך אליה שפע הצריך לה וכו', עיין שם.

נמצא שכת ליצנים הם הכת הכי גרוע שמעלימים ומסתירים את אמתת מציאותו יתברך, עצם אלקותו יתברך המאיר בהכתר סוד אריך אנפין, כי עם ליצנות יכולים להפיל את האדם עד נוקבא דתהומא רבה, וכמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קל"ג) שיכולים להראות לאדם עצם אלקות, אבל עם יד הקטנה מעלימים ומסתירים את הכל, והפירוש הוא עם ליצנות אחת שעושה עם היד הקטנה שלו וכו', יכול להעלים את הכל.

ולכן צריכים מאד מאד לשמור מקליפת הליצנות, שאמר מוהרנ"ת ז"ל שהיא אבי אבות הטומאה, ומובא בספרי מוסר "ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות", ולכן צריך מאד מאד לשמור מליצים ומליצנות, וחכמינו הקדושים אמרו (פסחים קי"ב.) שרבינו הקדוש הזהיר את בניו אל תדורו בשכנציב משום דליצני הווי ומשכו לך בליצנותא, כל כך מסוכן ליצנות, שבקלות יכולים להפיל את האדם, ובשביל זה מוהרנ"ת ז"ל תמיד הזהיר את אנשי שלומינו שלא יכנסו בויכוחים עם מתנגדים, ואמר בזה הלשון "די אלע וואס האבין גירעדט, האבין זיך נישט דער האלטין" כל אלו שדיברו והתווכחו עם המתנגדים, לבסוף גם הם נפלו.

ולכן לא כדאי להתווכח עם אף אחד, וכמו שאמר רביז"ל (ספר המידות אות מריבה סימן ל"ה) מי שהוא עצור במילין, לא יוכל אותו שום אדם.

ולכן אשרי מי שלא עונה לכל אלו שמתלוצצים ממנו, ובורח אליו יתברך בתמימות ובפשיטות גמור.

אתה צריך לדעת שכל ענין רביז"ל זה תמימות ופשיטות גמור, עמוק עמוק מי ימצאנו, כי אי אפשר להתבודד עמו יתברך ולדבר ולהשיח ולספר את כל אשר עם לבבו אליו יתברך, אלא כשאין בו שום טיפה של ליצנות, אלא מתנהג בתמימות גמור, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו'. ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו.

אקווה להקדוש ברוך הוא שתצא משם מה שיותר מהר, ותצליח דרכך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים