לאחר מריבה עם בעלי ברחתי עם הילדים לאמא שלי וזה כואב לי מאוד

שאלה:

מאת לאה:
אני נשואה כבר חמש שנים ויש לנו שלושה ילדים חמודים, אבל אני לא מסתדרת עם בעלי. בכל פעם נהיה פיצוץ חדש בינינו, ואנחנו מפסיקים לדבר אחד עם השני, וזה כואב לי מאד. אני מודה שאני לא טלית שכולה תכלת. עכשיו ברחתי לו עם הילדים אל אמא שלי שחיה לבד בגלל שהיא גרושה, וכבר שלושה שבועות בעלי אפילו לא מנסה להתקשר אלי. אודה לכבוד הצדיק מיבנאל אם הוא יכול לעזור לי, כי אני מרגישה שאני כבר מתפוצצת מבדידות, וגם אמא שלי יורדת עלי בכל יום עם ביקורת חדשה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר בלק י"ב תמוז ה'תשע"ב

שלום רב אל לאה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

קודם תודה שאת מודה שאת לא טלית שכולה תכלת, זה כבר פתרון הבעיה, כי אם מודים ומכירים את החסרון של עצמו, זה כבר חצי ישועה, הדבר השני שאת כותבת שהאמא היא גרושה וברחת אליה וכו', נו הרי חכמינו הקדושים אומרים (כתובות ס"ג.) היינו דאמרי אינשי רחילא בתר רחילא אזלא כעובדי אמה כך עובדי ברתא; [כבשה מחקה את אמא, כמו האמא כך הבת].

ועכשיו ניגש אל עצם הבעיה, את צריכה לדעת נישואין זה אחריות מאד גדולה, ובפרט כשיש שלושה ילדים חמודים, למה הם צריכים להיות הקרבנות? אם את לא מסתדרת עם בעלך, זה הבעיה שלך וכו', אבל לא של הילדים, מה הם חטאו? אף אחד לא נולד שלם, אין דבר כזה כליל השלימות וכו', צריכים לעבוד על עצמו להגיע אל שלימות, ועיקר השלימות ששני הפכים לגמרי יתאחדו יחד, שזה נקרא שלום מלשון שלימות, כששני הפכים משלימים ביניהם, זה נקרא שלימות, ועל זה אנחנו עובדים כל ימי חיינו, כל זוג שמתחתנים הם שני הפכים לגמרי, אבל הם צריכים לוותר אחד להשני, אחרת יהיה פירוק בהנישואין וזה ברור.

ולכן מה זה הפתגם "אבל אני לא מסתדרת עם בעלי, בכל פעם נעשה פיצוץ בינינו", מה זאת אומרת שאתם לא מסתדרים? כן צריכים להסתדר וכו', התחתנתם יחד והבאתם שלושה ילדים חמודים, אזי אתם מוכרחים להסתדר ולוותר אחד להשני, ותשתדלי לעבוד על המדות שלך שכן תהיי טלית שכולה תכלת, שזו המעלה הכי גדולה שזוכים לוותר, ולבנות את האהבה וההבנה ההדדית בין הזוג.

ומכל שכן מה זה הענין לברוח מהבית, ועוד איפה בורחים? אצל האמא שהיא גם כן גרושה? האם זה דרך נורמלית? אם היה ביניכם ויכוח מילולי תופסים את הרגלים ובורחים מהבית? הרי חכמינו הקדושים אמרו (סוטה מ"ד:) מפני שתחילת נפילה ניסה; התחלה של נפילה וכשלון בהחיים זה הבריחה שבורחים וכו', הרי הוא לא הגביה ידיים עליך וכו', רק היה ויש ביניכם ויכוחים מילוליים וכו', בשביל זה בורחים מהבית? נשארים בבית ובתוך הד' אמות ובאים להסדר, אבל לא שעכשיו כל השכונה והשכנים יודעים שברחת וכו', וכל המשפחה מעורבת וכו', ומה את רוצה שבעלך ירוץ אחריך ויבקש סליחה? בשעה שהיית יכולה לפתור את הבעיה בתוך הבית?

ולכן עצתי שתשברי את הגאווה שלך, ואת תחזרי אל הבית, ותבקשי מבעלך סליחה, ואני יודע שזה לא יהיה, כי תמיד זה שעושה את המשגה והטעות בהחיים וכו', הוא לא רוצה להודות על זה, ונשאר בהגאווה הסרוחה שלו וכו'.

ולכן אני מבקש אותך תעשי כל מה שביכולתך לחזור אל הבית עם הילדים, ותראי איך שהכל יסתדר על צד הכי טוב, אני יודע שזה יהיה לך מאד מאד קשה, כי את מרגישה את עצמך מושפלת וכו', אבל את שוכחת שגם הוא מרגיש מושפל וכו', ובאמת הוא יותר פגוע ומושפל ממך, כי הוא לא ברח מהבית, והוא לא פירסם לכל השכנים והשכונה והמשפחה שיש ביניכם אי הבנות, וכן ויכוחים ומריבות וכו'.

ולכן לדעתי את צריכה לחזור, ואני בטוח אם תחזרי, תשלימו ביניכם ותתחילו דף חדש בהחיים, ויהיה לך הסיפור הזה בית ספר לכל החיים, לא בורחים מהבית וכו', אין בית שלא יהיה שמה איזה ויכוחים וכו', או אי הבנות וכו', אבל לא בורחים מהמציאות, משתדלים להשלים ביניהם ולוותר אחד להשני, ושוברים את הגאווה הסרוחה וכו', ובפרט שיש ילדים חמודים, למה הם צריכים להיות הקרבנות ולסבול?

אני מאד מבקש אותך תחזרי הביתה ותראי שבעלך יקבל אותך עם זרועות פתוחות ובאהבה גדולה, כי גם לו זה היה בית ספר וכו', ותשלימו אחד עם השני, והשכינה תשרה בתוך ביתכם.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים