התרגלתי להלוות כספים ולחיות במינוס, איך יוצאים מזה?

שאלה:

מאת יוחנן:
רציתי מאד שכבוד האדמו"ר יתן לי עצה מה עושים כשנקלעים לחובות. התרגלתי להלוות כסף, לחיות במינוס ולשלם בתשלומים, וכשמגיע מועד הפירעון של התשלומים, אין לי מושג מאיפה לשלם. איך יוצאים מההרגל הרע הזה? ואיך נפטרים מהחובות?

 תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר בלק ט"ז תמוז ה'תשע"ב

שלום וברכה אל יוחנן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שלהלוות כסף זה פשוט מחלה כמו סמים וכו', ושתיה חריפה וכו', הימורים וכו', מלבד זאת מה שדוד המלך אומר (תהילים ל"ז כ"א) "לוה רשע ולא ישלם", כי מי שלא משלם מה שלווה, הוא נקרא רשע פשוטו כמשמעו, ולכן זכור תזכור מה שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קכ"ב) שאם לא היה ממתין בבטחון לישועת השם כבר היה איש נוסע ומטולטל כמו כל הנוסעים ומטלטלים עצמם בשביל הפרנסה כנהוג עכשיו. והכוונה כי אמר זאת לענין הנהגת הבית בפרנסה ומלבושים ושאר צרכי הבית שעל פי רוב חסר לאדם הרבה. כגון, לזה חסר מלבוש פשוט, ויש שחסר להם מלבושים חשובים או דירה וכו'. שצריכין להמתין לישועת השם ולבלי לדחוק את השעה (ערובין יג:) למלאות החסרון תכף ומיד. רק צריכין להמתין עד ירחם השם, ואמר רביז"ל על עצמו שאם לא היה ממתין, כגון כשהיה חסר לו איזה דבר, אם היה דוחק את השעה שיהיה דווקא תיכף, היה צריך ללוות לעצמו ולהיות בעל חוב עד שהיה מוכרח להיות נוסע ומטולטל. כמו שאנו יודעים ענין הנוסעים שהם מוכרחים תמיד ליסע על המדינה מחמת שהם תמיד בעלי חובות, וענין זה צריכים לידע מאד. וצריכין ללמד עצמו להרגיל את עצמו בזה מאד. כי לכל אדם חסר הרבה אפלו בעלי בתים ועשירים גדולים, מכל שכן מקבלים אפילו החשובים והגדולים. וצריך לזה להסתפק במיעוט ולהנהיג ביתו כפי השעה והזמן. ואם נדמה לו שצריך מלבוש או לאשתו ובניו, אף על פי שמוכרח לו אל ידחק השעה ללוות ולהקיף ולהיות בעל חוב, אך ימתין עד שיבוא עיתו. וטוב לסבול דוחק אפילו במזונות וכל שכן במלבושים ודירות וכו' ולא להיות בעל חוב. ומוטב שיהיה בעל חוב לעצמו או לבני ביתו במלבושים מלהיות בעל חוב להחנוני או לאחרים. כי בכל עניני פרנסה צריכין להמתין עד שיבוא עיתו, כמו שכתוב (תהלים קמ"ה ט"ו) "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו".

ולכן תחדיר בדעתך את הלימוד הזה שלימד אותנו רביז"ל איך להתנהג וכו'.

ועל כן אני מאד מבקש אותך שתראה להפסיק פעם ולתמיד ולא להלוות יותר כספים, כי לבסוף יקחו אותך למשפט וכו', ואתה יכול לגמור בבית סוהר וכו', או שיהיה עליך משפט ויפסקו עליך הוצאה לפועל וריבית וריבית דריבית וכו', ואני בטוח שיש עליך כבר את זה וכו' וכו'.

והנה עכשיו אחר כל הלימוד הזה שלימדתי אותך הנהגת רביז"ל בענין חובות, איך שאדם צריך מאד מאד לשמור לא לעשות חובות, ועדיף שיהיה בעל חוב לעצמו ממה שיהיה בעל חוב להחנות.

עכשיו ניגש אל שורש הבעיה, כי כך אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קי"ב) יש עבירה שעונשה של עבירה ההיא שיהא בעל חוב תמיד, ואפילו יעשה כל טצדקי ופעולות דאפשר לא יועיל כלל. ויהיה בעל חוב תמיד. ולפעמים גורם העבירה שמפיל גם אחרים להיותם בעלי חובות. ולזה יש עת שנעשו כמה בעלי חובות בעולם, זהו מחמת העבירה הזאת שנתגברה בעולם חס ושלום [והעבירה הזאת רחמנא לישזבן היא הוצאת זרע לבטלה, שמי שנכשל בחטא המגונה הזה ומוציא זרעו לבטלה, הוא נופל לקטנות המוחין וכו', וחי בצמצום הדעת והשכל, עד שלא רואה עצה אחרת רק להלוות כספים, והוא מכניס בפח עוד אנשים שנעשים בעלי חובות בשבילו, כי החטא המגונה הזה של הוצאת זרע לבטלה, מטמטם את הדעת ומעקם את הלב, ומכניס בו ספיקות ובלבולים וכו', והוא נעשה מתוסכל לגמרי וכו', וככל שמלווה יותר כספים, יותר הוא נכנס בקטנות המוחין ובתסכול וביאוש גדול מאד].

ועצה על זה, לשוב בתשובה בכלליות ולהתחנן לפני השם יתברך להצילו מעבירה זו, ולהתחרט בכלליות על עבירה זו. ועת לשוב על זה הוא כשהוא במוחין דגדלות אזי טוב להתחרט ולבקש מאת הבורא יתברך שמו על זה ולשוב בתשובה, כי מוחין דקטנות הוא בחינת בעל חוב. כי אמרו חכמינו הקדושים (קדושין מ"ט:) "עשרה קבין שינה ירדו לעולם, תשעה נטלו עבדים". שינה הוא בחינת מוחין דקטנות, עבדים הוא בחינת (משלי כ"ב ז') "עבד לווה לאיש מלוה". ולפי זה כשהוא במוחין דגדלות אזי העת לשוב על החטא המגונה הזה ולבטל את העונש של בעל חוב שהוא בחינת מוחין דקטנות; כי באמת אתה צריך לדעת מי שמלווה כספים והוא בעל חוב לכל אחד, זה בעצמו עונש גדול מאד.

ולכן צריכים לבקש הרבה את הקדוש ברוך הוא שיזכה להגיע לגדלות המוחין, ואז כשיש לו גדלות המוחין, שיתפלל להקדוש ברוך הוא שיוציא אותו מהפח הזה, והלוואי שתזכה לומר בכל יום את התפלה הזו, וזה יועיל לך מאד מאד:

רבונו של עולם חוס וחמול עלי ותוציאני מהקטנות והדחקות, שגרמתי לעצמי על ידי חטאיי המרובים שחטאתי עויתי פשעתי לפניך, ובפרט בחטא המגונה של הוצאת זרע לבטלה, שהוא חטא חמור מאד, עד שחכמינו הקדושים אמרו כל המוציא זרעו לבטלה חייב מיתה, מה אומר מה אדבר מה אצטדק, האלהים מצא את עווני, מפני חטא המגונה הזה נתעכר דמי בי, ונתבלבל דעתי, ונתעקם לבבי בקושיות וספיקות עליך, עד שנפלתי בקטנות המוחין, שאיבדתי את שכלי לגמרי, ונעשיתי עבד ליצרי הרע, עד שהוא מושל בי, ונתקיים אצלי "עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם", שעל ידי זה נפלתי בעניות גדולה מאד, עד כדי כך שאני מוכרח להלוות כסף לקנות לחם, וכל כך נפלתי בעיני עצמי ביאוש עמוק מאד, עד שאני לא רואה שום דרך איך יוצאים מזה, אנא רבונו של עולם חמול על נפש אומללה כמוני, ותוציאני מקטנות המוחין ואזכה להגיע לגדלות המוחין, באופן שאהיה חזק להתפלל אליך תמיד, ולהתחנן ולבקש על נפשי, עד שאזכה לצאת מהקטנות ולבוא אל הגדלות, ואתה הודעתני על ידי ראש צדיקיך שאין שום יאוש בעולם כלל, אפילו שאדם כבר עבר על כל העוונות בכלליות, ובפרטיות על העוון החמור הזה של הוצאת זרע לבטלה, גם כן מועיל תשובה, על ידי שאתחרט על מעשיי המגונים שעשיתי עד עכשיו, ואזכה לקבל עלי קבלה חזקה לא לחזור אל העוון החמור הזה, וגילית לנו אשר עיקר התשובה שמהיום והלאה לא להמשיך בזוהמת החטא המגונה הזה, אנא ממך רבונו של עולם, חוס וחמול עלי שאזכה להיות חזק בדעתי, לא לחזור אל העוון החמור הזה, ואזכה לתקן את מה שקלקלתי, עד שאצא לגמרי מהחובות, ויקויים בי מקרא שכתוב ב'צלו ח'מדתי ו'ישבתי ופריו מתוק לחכי, ומעתה אזכה להחדיר בעצמי אמונתך הפשוטה שאתה מלא כל הארץ כבודו, ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ובתוך כל עלמין, ולא אסיח דעת ממך כרגע, ואזכה להכלל בך מעתה ועד עולם אמן סלה.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך שבת שלום