אני מאוד מבולבל מכל הדרכים שיש בחסידות ברסלב, באיזו מהן ללכת?

שאלה:

מאת יעקב:
לכבוד מוהרא"ש שליט"א. אני מאחל לכם רפואה שלמה, ושנזכה לראותכם במהרה. אני קורא בספרים שלכם ומתחזק, אבל אני מאוד מבולבל שגם בברסלב יש כל כך הרבה דרכים ואני לא יודע באיזו דרך ללכת, אשמח אם כבודו יגיד לי את הדרך הנכונה שבה אלך ואצליח, תודה מראש.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר מטות מסעי כ"ה תמוז ה'תשע"ב

שלום וברכה אל יעקב נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני מוכרח להגיד לך שבברסלב יש רק דרך אחת וכו', אין הרבה דרכים וכו', ומי שממלא לך את הראש בשטויות כאלו וכו', הוא בעל דמיון מאד גדול וכו', והוא צריך עוד הרבה רחמים לצאת מכח המדמה שנכנס בו מחמת עוונותיו המרובים וכו', ואפילו שמתיימר כבר להיות איזה מנהיג וכו', זה סתם בעל גאוה בעל דמיון שרוצה להשתלט על מוחות קטנים כמוך וכו' וכו', ברסלב זה רק דרך אחת, דרך קלה ונעימה להתקרב אל הקדוש ברוך הוא, הדבר הראשון תזכור טוב שלהיות מקורב אל רביז"ל מוכרחים ללמוד את ספרו הקדוש "לקוטי מוהר"ן", אשר בפירוש גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ב) פניו שכלו ונשמתו נמצאים בתוך הספר.

ולכן מי שרוצה להכיר את רביז"ל, ההכרח להתמיד קודם כל בספרי רביז"ל, ויהיה בקי בזה ישר והפוך, והפוך וישר, כי אחרת יכולים לעבוד עליו מאד מאד, כמו שעובדים עליך, ודע לך אשר רביז"ל רצה מאד מאד שנלמוד את ספרו הקדוש "לקוטי מוהר"ן", עד שיהיה שגור על פיו, וכבר נשמע מפיו הקדוש שאמר (חיי מוהר"ן סימן שמ"ו) שהספר הקדוש שלו לקוטי מוהר"ן שיצא בעולם הוא אתחלתא דגאולה, ואמר מאחר שיצא בעולם אני חפץ מאד שילמדו אותו, כי צריכים ללמוד אותו הרבה עד שיהיה שגור בעל פה, כי הוא מלא מוסר והתעוררות גדול מאד להשם יתברך אשר אין ערוך אליו, אחר כך אמר בפירוש שהלימוד בחיבוריו הקדושים הוא אתחלתא דגאולה, ואמר שטוב לקבוע לעצמו שני שעורים ללמוד ספריו הקדושים שיעור אחד פשוט ללמוד במהירות הרבה מאד כדי שיהיה שגור בעל פה, ושיעור אחד ללמוד בעיון גדול, כי יש עמקות גדול ונפלא בספריו.

ולכן אשרי מי שלומד הרבה את ה"לקוטי מוהר"ן", כדי שיהיה שגור על פיו, ומלבד זאת לומד שיעור אחד בעיון גדול מאד, ויחדש בה חידושים כפי מוחו והשגתו, ואם הוא לא בר הכי, שילמד "לקוטי מוהר"ן", עם פירוש "שפת הנחל", ויאמר על כל תורה את התפלה ב"לקוטי תפלות", ואז תרגיש טעם אחר בחייך, ומלבד זאת טוב מאד לקבוע לעצמו שיעור קבוע בכל יום בשיחותיו הקדושים של רביז"ל, שרשמם מוהרנ"ת ז"ל, והם בספרי "שיחות הר"ן" "חיי מוהר"ן", שבפירוש גילה לנו רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן שנ"ח) שבכל שיחה ושיחה שהיה משיח ומדבר עמנו יכולים להיות על ידה איש כשר, ואפילו צדיק גמור כל ימי חייו כמו שאני רוצה (אזוי וויא איך מיין איין גוטער יהוד) אם ירצה לילך עמה לקיים כפי שיחתו הקדושה [וגם אפילו עכשיו כשלומדין דבריו הקדושים יש להם גם כן כח גדול לעורר להשם יתברך לזכות לדרכי השם באמת, למי שישים לבו היטב לדבריו ולשיחותיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, כי כל שיחה שלו היא התעוררות נפלא ונורא מאד ודרך ישרה ונכונה מאד לעבודת השם יתברך לכל אחד לפי מדריגתו יהיה באיזה מדריגה שיהיה. אפילו מי שהוא במדריגה עליונה מאד יכול לקבל דרך ישרה ועצות נפלאות מכל שיחה ושיחה שלו. וכן להיפך מי שהוא בתכלית מדריגה התחתונה חס ושלום באיזה מקום שרק לא יהיה, יכול לקבל דרך ישרה ועצות נכונות מכל שיחה ושיחה שלו למלט נפשו מני שחת, ולשוב אל השם יתברך באמת אם ישים לבו לדבריו היטב, ויקיים אותם באמת ובתמימות בלי שום חכמות, אשרי מי שיאחז בהם].

וכן צריכים להתמיד בכל יום ב"ספר המדות" כי המדות הם עיקר האדם, וכן להתמיד בספר "סיפורי מעשיות", שמעורר מהשינה העמוקה שאדם ישן וכו', כי יש בספר הזה כל הסודות שבעולם, עכשיו אחר שלמדת ותלמד היטב הדק, הדק היטב את כל ספרי רביז"ל, יתגלה לך חסידות ברסלב אחרת לגמרי, שיסוד היסודות אצל רביז"ל הם שני דברים, מצד אחד "התבודדות", ומצד שני "שמחה", ועל ידי זה תוכל לעבור את הגשר צר של זה העולם.

רביז"ל גילה לנו ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו.

ואמר רביז"ל שכמה וכמה צדיקים גדולים מפורסמים סיפרו, שלא באו למדרגתם, רק על ידי הנהגה זו. והמשכיל יבין מעצמו גודל מעלת הנהגה זו, העולה למעלה למעלה, והוא דבר השוה לכל נפש מקטן ועד גדול, כי כולם יכולים לנהוג הנהגה זו, ועל ידי זה יבואו למעלה גדולה. אשרי שיאחז בזה.

ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, כי כל החולאות הבאים על האדם כולם באים רק מחמת קלקול השמחה, ולכן צריכים למסור את נפשו בשביל להיות תמיד בשמחה, וחכמינו הקדושים אמרו (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם.

ולכן יעזור הקדוש ברוך הוא שתמיד יהיה השמחה מצויה אצלך, כי אין טוב מזה, ועל ידי שמחה מתרחב הלב ויכולים אחר כך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לפניו יתברך את כל אשר עם לבבו בתמימות ובפשיטות גמור, כי מה שאין האדם מתחזק לדבר אל הקדוש ברוך הוא, הוא מפני שנופל על לבו עצבות ומרירות ודכאון, אבל תיכף ומיד שמכריח את עצמו להיות בשמחה, אזי נפתח לבו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולכן חזק ואמץ מאד להיות בשמחה, ותכריח את עצמך רק להיות בשמחה, כי השמחה זה רפואה בין בגשמי בין ברוחני, וכשאדם שמח מתרחבת דעתו ויכול להחדיר בעצמו אמונה פשוטה בו יתברך, והרגע שחזק באמונה שאין בלעדיו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, על ידי זה נפתח פיו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, אשר זה התענוג הכי גדול, וטועם טעם עולם הבא בעולם הזה, וכמו שכתוב (ויקרא כ"ו י"ב) "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם", ופירש רש"י "אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם ולא תהיו מזדעזעים ממני" וכו', איזה תענוג שאדם מרגיש שמלוא כל הארץ כבודו והוא נמצא ואין בלעדו נמצא, והוא יכול לדבר עמו יתברך פנים אל פנים, ואל מדריגה זו רביז"ל רוצה להביא אותנו, וזה זוכים על ידי תוקף השמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה.

עכשיו כשיהיה לך את שתי היסודות האלו מצד אחד להיות תמיד בשמחה, ומצד שני תמיד להתבודד להקדוש ברוך הוא, אז יפתח לבך ללמוד תורה הקדושה על פי סדר דרך הלימוד של רביז"ל, שבפירוש גילה לנו סדר נורא ונפלא מאד (עיין שיחות הר"ן סימן ע"ו) איך ללמוד תורה הקדושה, ולהצליח מאד מאד אפילו שיש לו ראש מאד כבד וכו', ולא מבין שום דבר, וכך אמר רביז"ל בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו. רק ללמוד בפשיטות בזריזות. ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.

ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר' שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.

ודיבר רביז"ל הרבה מאד בענין זה. ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלימוד. כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלימוד. וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם. ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה:

ופעם אחד חישב רביז"ל מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום עד שאין היום מספיק. דהיינו לגמור בכל שנה ש"ס עם הרי"ף והרא"ש, וארבעה שולחן ערוך הגדולים, וכל המדרשים כולם, וכל ספרי הזוהר והתיקונים וזוהר חדש, וכל ספרי קבלה מהאריז"ל, גם צריכין ללמוד איזה שיעור ביום בקצת עיון. ועוד חישב הרבה דברים. גם צריכין לומר תהלים בכל יום, ותחינות ובקשות הרבה הרבה. ואז סיפר הרבה מענין זה שצריכין ללמוד במהירות גדול ובזריזות ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים הרבה מענין לענין. והדברים הללו הם בדוקים ומנוסים, גם לא היה מצווה לחזור תיכף על לימודו רק רצונו תמיד היה ללמוד הספר או הפוסק שלומד כסדר מראשו לסופו בזריזות, ואחר כך יתחיל פעם שני ויגמור אותו כולו. וכן פעם אחר פעם.

והנה כשיש לך כבר את היסודות האלו, שחור על גבי לבן, איך יכול איזה אברך טיפש ושוטה וכו' וכו', להוליך אותך שולל וכו', ולהגיד לך שיש לך שיש דרך כזה בברסלב וכו', ואחר כך יבוא חברו ויבלבל את דעתו ומוחו ויאמר אחרת שיש דרך כזה בברסלב וכו', וכל אחד עם הדרכים שלו וכו', אשר הכל הבל ורעות רוח, כי בפירוש אנחנו רואים מה רביז"ל רצה מאתנו, רק להיות תמיד בשמחה, ולשמח את אחרים, ולהתבודד עמו יתברך, ולהתמיד בלימוד תורה הקדושה, אבל יותר מזה לא צריכים שום דבר, אם תכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, אזי תראה את העריבות והנועם של חסידות ברסלב, ותתוודע שאין בברסלב רק דרך אחד, וכבר אמר התנא הקדוש (אבות פרק ב') ולא עם הארץ חסיד, מי שלא לומד ספרי רביז"ל, ולא יודע את דעתו, הוא סתם עם הארץ, ואיך הוא יכול להקרות בשם חסיד ברסלב?

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים