אני ובעלי נמצאים על סף גירושין בגלל עצה שקיבל מרב מסויים

שאלה:

מאת רחל:
שלום לכבוד הרב. אני ובעלי היינו אמורים לעבור לאור עקיבא ופתאום ביום של סגירת החוזה, בעלי ברח לרב … לשאול אותו לאן לעבור. אני לא מסוגלת לגור רחוק מהמשפחה שלי, כי בעלי אוהב להיות כל היום בחוץ. הוא אמר לי שהרב … אמר שאם נעבור לאור עקיבא אני יהיה חילונית והילד שלי יהיה חילוני והוא אמר לו שהכול אבוד איתי. מה אני אמורה לעשות? חוץ מזה בעלי אמר שהרב … אמר לו שנעבור לטירת הכרמל ואני לא מעוניינת כי אני רוצה לגור קרוב להורים שלי. בעלי אומר שאם אני לא יעשה מה שהרב אמר הוא יתגרש ממני כי פתאום הוא קיבל אותו לרב. כל פעם בעלי אומר שהוא רוצה לגור בעיר חרדית אבל הוא בכלל לא חרדי! הוא מזויף. ופתאום הוא מסכים לעבור לטירת הכרמל שהיא לא עיר חרדית? בבקשה מהרב תן לי עצות איך להתנהג ומה לעשות כי כבר אין לי כוחות ואם הדברים ימשיכו כמו שהם אני רוצה להתגרש. כל בוקר בעלי קם עם החלטה חדשה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר מטות מסעי כ"ט תמוז ה'תשע"ב

שלום רב אל רחל תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

הדבר הראשון שאת צריכה להתאזר מאד במדת הסבלנות, שאין מידה יותר יפה מזו, ואפילו שזה בא לך מאד מאד קשה, זכרי מה שאמר התנא הקדוש (אבות פרק ה') לפום צערא אגרא, ודעי לך כשאשה עוצרת עצמה לא לכעוס וכו', בזה אפילו שהיא נמצאת במדור הקליפות וכו', היא עולה עד עולם האצילות, שהיא בטלה לגמרי אל האין סוף ברוך הוא, כי הכל תלוי כפי מידת הסבלנות ולא להכנס בכעס, שבדרך כלל בא מגיאות וישות, אשה צריכה לבטל את עצמה כל כולה אליו יתברך, ושלא תהיה לה שום תרעומת על בעלה, כי האשה היא חלק מבעלה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ג) "עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת", ולכן אשרי האשה שקנתה לעצמה את מידת הסבלנות לגבי בעלה וכו', ומוחלת לו על הכל, ומתחזקים לאהוב אחד את השני, שאז השכינה תשרה בתוך הבית.

הדבר השני את צריכה לזכור שרביז"ל מאד מאד הקפיד לא להתגרש, ולהשתדל שיהיה שלום בית בין הבעל לבין האשה, ובפירוש אמר (שיחות הר"ן סימן רס"ג) מענין בני הנעורים ששכיח מאד שנעשה קלקול ביניהם ובין נשותיהם ונפרדים זה מזה איזה זמן, ולפעמים נעשה מזה פירוד לגמרי חס ושלום. ואמר שזה מעשה בעל דבר שמניח את עצמו על זה מאד לקלקל השלום של בני הנעורים כדי שיתפסו במצודתו חס ושלום על ידי זה. כי הוא אורב על זה מאד לתפסם בנעוריהם על ידי קלקול השלום בית חס ושלום שגורם בערמומיותו לקלקל השלום שביניהם והאריך בשיחה זאת כי זה מאד מאד נחוץ לאברכים לדעת איך להתנהג עם האשה, כי לצערינו הרב היום יש כל מיני אנשים פגומים וכו', שהם אומרים שמתמחים בעניני שלום בית וכו', ולוקחים הרבה כסף וכו', ונקראים מפורסמים לעניני שלום בית וכו', ובאמת נתקיים אצליהם מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) שיש מפורסמים ומנהיגים שאינם יכולים להנהיג את עצמם, ואיך ינהיגו את אחרים? ולכן צריכים מאד מאד לשמור מאנשים כאלו וכו', וכלל זה יהיה בידך, אם אחד רוצה כסף עבור לעשות שלום בית, הוא כבר שקרן גדול מאד, והוא לא מעוניין שיהיה אצלך שלום בית, כי הוא ימשוך את זה לכל הפחות לחצי שנה או לשנה, כי הרי זה הפרנסה שלו, וככה אם הוא יגמור עם זה אחד שתים וכו', אז לא יחזרו אליו, ולכן צריכים מאד מאד לשמור מאנשים כאלו.

הדבר השלישי חכמינו הקדושים אמרו (אבות פרק א') עשה לך רב, וצריכים לשמור מאד מאד מי הוא הרב, כי כך אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ו') היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה. והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד, מה אני אוחז? ולכל אחד נדמה כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאוה. ועל כן הכל רצים אחריו כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ וכו'. ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום וכו', כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה כל העולם כולו, והכל רצים אחריו, ומרמה לכל אחד ואחד, עד שנדמה לכל אחד ואחד כאילו יש בידו מה שהוא חפץ, כל אחד כפי שטותו ו%פץ, כל אחד כפי שטותו ותאותו, ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום, כי אין מי שימלא תאותו אצלו; וכן הוא אצל רבנים וכו', אדם רץ אחר מישהו ימים ושנים וכו', והוא מכור אליו לגמרי וכו', ונדמה לו שישועתו תלוי ברב זה וכו', וההוא עובד עליו ומוריק לו את הכיסים וכו', או מהפנט אותו לגמרי, ומוציא C ולבסוף ההוא פותח את היד ורואה שהכל כלום וכו', וסתם ביליתי את הימים והשבועות והחודשים והשנים הכי טובות שלי בימי חיי, ומאומה אין בידי וכו' וכו', אבל זה כבר מאוחר וכו'.

ולכן כשאדם מתקרב אל איזה רב יהיה מי שיהיה, צריך תמיד לזכור מה שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד מאד, אם לא מקבלים מהרב תיכף ומיד מה שהוא צריך וכו', צריכים לדעת שהוא חי בדמיון ובטעות גדולה וכו', ומה צריך אדם? שכל ודעת, ועיקר הדעת והשכל הוא (דברים ד') "אתה הראת לדעת כי הוי"ה הוא האלקים אין עוד מלבדו", שיחדיר בו אמונה פשוטה בו יתברך, וילמד אותו איך מדברים אל הקדוש ברוך הוא, שזה יש לו תיכף ומיד ביד, "ומה שביד בטוח", כי למדתי אצל הצדיק הזה איך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולדעת שאני עצמאי ואין לי אף אחד בזה העולם רק הקדוש ברוך הוא, ורק הוא יתברך יכול לעזור לי, וכן הרב צריך להכניס בו תשוקה עצומה ללמוד תורה הקדושה.

ולכן צריך לזכור "מה שביד בטוח", אם אני התחלתי ללמוד בכל יום מקרא משנה גמרא וכו', בזכות הרב הזה, ולא החסרתי יום אחד מבלי לימוד תורה הקדושה וכו', אזי עלי לדעת "מה שביד בטוח", וכן אם הרב מוסר את נפשו שיהיה שלום בית בינו לבין אשתו, צריכים לזכור "מה שביד בטוח", ואם חס ושלום לא מקבלים את זה מהרב, צריכים לדעת שהכל דמיון גדול מאד, ולבסוף יפתח את היד ויראו שאין ביד שום דבר, וסתם רצתי אחריו ימים ושנים, ואיבדתי את שנותיי היקרים.

אני מאד מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שאת ובעלך תקראו את המכתב הזה פעם פעמיים שלוש וכו' וכו', ויפקחו עיניכם ותשלימו ביניכם, ואז השכינה תשרה בביתכם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים