אנו שלושה אברכים שנוסעים לציון באומן, איזו הכנה רוחנית עלינו לעשות?

שאלה:

מאת אליהו:
שלום וברכה. אנו שלושה אברכים, לא חסידי ברסלב, שרוצים לטוס לאומן בבין הזמנים, ורצינו לשאול את הצדיק איזו הכנה עלינו לעשות לפני הטיסה, כדי לנצל את הנסיעה הזו הכי טוב שאפשר?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר דברים ג' מנחם אב ה'תשע"ב

שלום וברכה אל אליהו נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אין אתם יכולים לתאר ולשער את הזכות שיש לכם שאתם נוסעים אצל ציון רביז"ל באומן, אשר בפירוש גילה לנו (חיי מוהר"ן סימן קס"ב) כשאחד יבוא על קברו ויאמר קפיטל תהלים בהתעוררות הלב, יהיה לו תענוג גדול מזה, ועשה תנועות בגופו ובעצמותיו אז, ורימז שיהיה לו חילוץ עצמות אז בקברו כשיאמרו תהלים על קברו. ועוד דיבר בזה הענין כמה פעמים. ואחר כך גילה העשרה קפיטל תהלים ט"ז ל"ב מ"א מ"ב נ"ט ע"ז צ' ק"ה קל"ז ק"נ, ואמר שמי שיבוא על קברו ויתן פרוטה לצדקה, ויאמר אלו העשרה קפיטל תהלים, יניח עצמו לאורך ולרוחב לעזור לזה האיש אפילו אם עבר מה שעבר וכו', ויחד שני עדים על זה.

וכן מובא (שיחות הר"ן סימן קמ"א) שאמר אף על פי שהוא דבר קל לומר עשרה קפיטל תהלים, אף על פי כן גם זה יהיה כבד מאד לקיים. וכן נתקיים עתה בעוונותינו הרבים שמחמת ריבוי המחלוקת רוב ההמון עם רחוקים מאד לקיים זאת, ורביז"ל הודיע כל זאת מקודם. ואנחנו עשינו מה שמוטל עלינו להודיע התיקון לכל החפץ להתתקן, וכל אחד הטוב בעיניו יעשה. השומע ישמע, והחדל יחדל ואנחנו את נפשנו הצלנו.

והנה מובא (שיחות הר"ן סימן קנ"ו) כשהיה רביז"ל באומאן, שמע בביתו קול של הצועקים על הבית עלמין על קברי אבותם שדרכם לצעוק ולהתפלל שם בקול מר כנהוג, ופעם אחת שמע אשה אחת שהיתה צועקת שם על קבר אביה: אבי, אבי, בקול מר מאד וכו' וכו', ובתו אדל תחיה, היתה עומדת אצלו אז, ענה ואמר לה רביז"ל, האשה הזאת צועקת בכוונה היטב אבי אבי, אבל אביה אינו בכאן כלל וכו', ואמר אז שטוב כשבאים על קברי אבות לומר להמתים השוכנים סביב סביב לקבר אביהם ואמם וכיוצא שבאים אליו, לבקש מהם שיודיעו לו שבא בנם או בתם אליו. כי בודאי לא כל המתים נסתלקים ממקום קבורתם למקום שנטרדים, כי הרבה שרויים על קברם. על כן טוב להודיעם כדי שהם יודיעו לאביהם וכו'.

ואמר אז: אבל אצל הצדיק אין צריכים לחשוש על זה שמא אינו שם. כי מיתת הצדיק הוא רק כמו מי שיוצא מחדר לחדר אחר. והמשיל אז לבתו על עצמו: כמו שאני עתה בחדר זה ואחר כך אני יוצא מחדר זה ונכנס לחדר השני וסוגר הדלת אחרי. אם את תבואי אצל הדלת ותצעקי אבי אבי וכו', לא אשמע דבריך? [כדברים האלה נשמע מפיו הקדוש כמה פעמים שרמז לכל אחד ואחד כמה גדול המעלה של מי שיזכה לבוא על קברו הקדוש והנורא. כי בודאי ישמע דבריו ויעזור ויושיע לו בכל מה דאפשר].

והנה עכשיו נסכם ביניכם לנסוע אצל ציון רביז"ל, אין אתם יכולים לתאר ולשער את גודל הזכות שיש לכם, ולכן אתם צריכים לקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, ולהכין את עצמכם בהכנה דרבה שאתם נוסעים למקום שאתם נוסעים וכו', ונכנסים למקום שאתם נכנסים וכו', אשר הדבר הראשון אמר רביז"ל זה טבילת מקוה (יש ממול ציון רביז"ל מקוה טהרה), ואחר כך כשאתם נכנסים לפני ולפנים, נותנים פרוטה לצדקה לעילוי נשמת רביז"ל, ואומרים את העשרה מזמורי תהלים הנקראים "תיקון הכללי", ואם תוכלו לומר גם את התפלה של אחר העשרה מזמורי תהלים שתיקן מוהרנ"ת ז"ל, אין למעלה מזה, ואחר כך מתוודים לפניו יתברך על כל מה שעשו וכו', והכל בתמימות ופשיטות גמור, כי כשבאים אל הצדיק, אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') ומתוודים שם, על ידי זה יוצא כל הצירופים הרעים שנחקקו בעצמותיו מחמת עוונותיו, כמו שכתוב (יחזקאל ל"ב) "ותהי עונותם על עצמותם", וזה עושה מסך המבדיל בינו לבין הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (ישעיה נ"ט ב') "כי אם עונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלקיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע".

וצריכים להרבות בוידוי דברים שזה עיקר התשובה, כמו שכתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו' "והתודו את חטאתם אשר עשו" זה וידוי דברים וידוי זה מצות עשה כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח; ואמר (פרק ב' מהלכות תשובה הלכה ב') ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר (ישעיה נ"ה) "יעזוב רשע דרכו" וגו' וכן יתנחם על שעבר שנאמר (ירמיה ל"א) "כי אחרי שובי נחמתי" ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר (הושע י"ד) "ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו" וגו' וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו.

אגב אצלינו אין מושג של "בין הזמנים", יש לאדם רק פעם אחת "בין הזמנים", בין מיתה לקבורה, כי כל זמן שאדם חי, הוא צריך לעסוק בתורה, כמאמרם ז"ל (שבת פ"ג:) אמר רבי יונתן לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה ואפילו בשעת מיתה שנאמר (במדבר י"ט י"ד) "זאת התורה אדם כי ימות באהל" אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה.

הקדוש ברוך הוא יעזור לכם שתזכו להגיע לשלום אל ציון רביז"ל, ולחזור בשלום לביתכם, ותתחילו להתמיד בתורה ובתפלה כרצון רביז"ל.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים