שאלה:

מאת מנשה:
לכבוד הצדיק הקדוש מיבנאל. אני בטבעי כעסן גדול ומתעצבן בקלות ואני מוציא את הכעס על אשתי וילדיי ומשתגע לגמרי בבית. זה כבר נהיה בלתי נסבל ובלתי נסלח מצידם, אך אני לא יכול לשלוט על עצמי. כל דבר משגע אותי ואינני שולט בעצמי. אני מצטער על מה שאני עושה אבל זה מספיק לזמן קצר, ולבסוף אני שוכח ושוב פעם חוזר להתעצבן. בפנים אני מרגיש שאני עושה נזק אבל לא יכול להפסיק עם זה. איך יוצאים מזה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר דברים ח' מנחם אב ה'תשע"ב

שלום וברכה אל מנשה נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

חכמינו הקדושים אמרו (קידושין מ"א.) רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותא, מי שהוא כעסן לא פועל כלום עם הרוגז שלו, הוא רק מזיק לעצמו, ועוקר את עצמו משורשו, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (נדרים כ"ב:) כל הכועס אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו; ואמרו (זוהר חדש נח) לא יהיה בך אל זר, שלא תהיה נח לכעוס, כי מי שתמיד בכעס, הוא ממש עובד עבודה זרה, ועוקר את עצמו ממנו יתברך לגמרי, ולבסוף הוא לא פועל כלום עם כעס, אדרבה הוא מסתבך יותר ויותר. וחכמינו הקדושים אמרו (פסחים קי"ג:) הרחתן חייו אינם חיים, מי שתמיד בכעס החיים שלו אינם חיים.

ובפרט כשמסתבך עם אשתו ורב עמה, ועל ידי זה אין לו שלום בית, כל החיים שלו הולך לרוח, ובפרטי פרטיות כשבא בכעס על הילדים ונותן להם מכות רצח, לבסוף יבגדו בו ויברחו לו, ולכן אני לא רואה מה אתה פועל עם הכעס שלך?

אתה שואל עצה לכעס וכו', הרי יש לאדם בחירה, אם הוא רוצה הוא כועס, אם הוא לא רוצה הוא לא יכעס וכו', ואף שאתה חושב שאתה כבר שקוע כל כך בכעס, שקשה לך לצאת מזה, עליך לזכור מה שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"י) לאיש אחד ששאל אותו: כיצד הוא הבחירה, השיב לו בפשיטות: שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה עושה, ואם אינו רוצה אינו עושה. וכתב מוהרנ"ת ז"ל: רשמתי זאת, כי הוא נצרך מאד, כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאד, מחמת שהם מורגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאד, על כן נדמה להם שאין להם בחירה חס ושלום, ואינם יכולים לשנות מעשיהם. אבל באמת אינו כן, כי בוודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר, וכמו שהוא רוצה עושה. והבן הדברים מאד.

ולכן אתה מוכרח לקחת את עצמך בידיך, כי לבסוף תאבד את אשתך ואת הילדים, וגם אתה תשתגע לגמרי, כי כך אמר החכם מכל אדם (קהלת ז' ט') "אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח", ואמרו חכמינו הקדושים (פסחים ס"ו:) כל אדם שכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו, כי על ידי הכעס החכמה מסתלקת ממנו והוא נעשה פשוט משוגע, צורח כמו מטורף וכו'.

ולכן תראה לקחת את עצמך בידיך, ותחזור בתשובה שלימה אליו יתברך, ותרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, לבקש רחמים מרובים שלא יהיה לך יותר כעס, כי הכעס נובע מפגם הברית הוצאת זרע לבטלה וכו', שעל ידי חטא הזה הוא מאבד את השכל שלו, ולא בחינם שהוא תמיד בכעס ובעצבים וכו' וכו.

ומסופר (שיחות הר"ן סימן רמ"ט) שפעם אחד עמד לפני רביז"ל אדם מקובל גדול ולמדן, אבל דרכו היה שהיה בכעס תמיד על פועליו ומשרתיו וכיוצא, והכה אותם וכו', ענה רביז"ל ואמר: מפני מה כתיב (בראשית ל"ח ז') "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני הוי"ה"? מדוע רע ולא רשע? אך סיים רביז"ל מי שעובר עבירה זו של ער ואונן חס ושלום, הוא תמיד רע (שקורין בלשון אשכנז בייז), דהיינו שהוא איש רע ובכעס תמיד ודוד של עצבים וכו', ולא אמר רביז"ל יותר, ותיכף כששמע האיש הזה דיבורים אלו וכו', נזדעזע לאחוריו ונפל עליו רתת וזיע ופחד ואימה גדולה ונוראה מאד בלי שיעור וערך וכפף קומתו. ולא היה יכול להגביה ראשו. ולא היה יכול עוד לעמוד כלל לפני הדרת קדושת רביז"ל, ונשמט מן הבית אל החוץ והתחיל לבכות ובכה הרבה הרבה מאד בדמעות שליש. וביקש מאד מאד מהמלמד שלו, שהיה המלמד שלו מאנשי רביז"ל, שיקרב אותו לרביז"ל, ואחר כך ראה רביז"ל שמונח אצלו על הקורה ספר. ושאל איזה ספר הוא. ונודע לו שהוא ספר קבלה. ואמר לו רביז"ל שאין ראוי לו ללמוד קבלה, כי קבל"ה גימטריא נאו"ף וכו', הרי שלך לפניך שמי שחטא בחטא המגונה הזה של הוצאת זרע לבטלה, וכן מי שהוא בכעס ובעצבים וכו', הוא מתפרץ על הזולת וכו', והוא תמיד איש רע ובליעל וכו'.

ולכן עצתי שתחזור בתשובה שלימה על דבר זה, ותראה מה לפניך, מצד אחד אתה יכול לקנות לעצמך עולם הבא בעולם הזה וכו', מצד שני אתה יכול לקנות לעצמך גיהנום בעולם הזה וכו', ועל כן חוס וחמול על עצמך, כדי שלא תאבד את עולמך כרגע.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך שבת שלום