שאלה:

מאת מאיר:
לכ״ק אדמו״ר מוהרא״ש שליט״א. שמעתי שאומרים שמה שרבינו אמר בתורה י״ב ״אלו המדברים וכו׳ בגאווה ובוז״ וכו׳ התכוון אז על המגיד מדובנא. האם זה נכון?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר ראה כ"ה אב ה'תשע"ב

שלום וברכה אל מאיר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר את התורה (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ח) על המגיד מדובנא, ולא צריכים להתבלבל משום דבר, וכן לא צריכים לעשות שום עסק בדברים שלמעלה מהשגתנו, ומכל שכן שאסור להכנס בשאלות ובספיקות וכו', שבין הצדיקים וכו', ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ה') ותאמין כי כל מצותא ומריבה שיש בין הצדיקים השלמים, אין זה אלא כדי שיגרשו סטרין אחרנין, וזה פירוש (משלי ט"ו) "אוזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין" לשון תלונה ומריבה. כשאתה שומע מריבות שבין הצדיקים תדע, שזה משמיעין אותך תוכחה, על שפגמת בטפי מוחיך, שעל זה נאמר (משלי ב') "כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו אורחות חיים", שאתה דבוק בסיטרא דמותא, בחינת חמץ, בחינת ירד גבריאל וכו', ותדע שנעץ קנה, היינו חכמות חיצוניות נעוצים בים חכמתך, ובודאי אם לא היה נפגם מוחך, לא היה נשמע לך מריבות שבין הצדיקים, ואין המריבה אלא בשבילך, כדי שתשוב ממוות לחיים, מחמץ למצה, מחי"ת לה"א, ותשוב מיראה רעה, מקול פגום, מחכמה פגומה ליראה טובה, לקול טוב, לחכמה טובה. וכשתשמור את מוחך מבחינת חמץ, שלא יהיה אטום, אזי יפגע קולך בגולגלתך, ויתעבד רעם, ויתפשט עקמומיות שבלבך, ואז תזכה לשמחה, כמו שכתוב (תהלים צ"ז) "ולישרי לב שמחה.

ולכן לא כדאי להתעסק בדברים שהם למעלה מהשגותינו וכו', ולא יצא מזה שום דבר וכו', ועל כן לא כדאי לדבר מזה.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים