שאלה:
מאת סעדיה: השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר שופטים ב' דראש חודש אלול ה'תשע"ב
שלום וברכה אל סעדיה נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. ראה לבטל את הישות והגדלות והגאווה שלך וכו', וכן תסתדר עם אשתך, מה זאת אומרת שאתה לא מסתדר עם אשתך? הרי בשעה שמצאתם אחד את השני ועמדתם תחת החופה הכל היה בסדר ואהבתם אחד את השני מאד, והקדוש ברוך הוא נתן לכם חמש ילדים מתנות כאלו, ועכשיו אתה כותב שאתה לא מסתדר עם אשתך, מה זה צריך להיות? וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן צ') וזהו ששוברין כלי חרס בשעת השידוך, כי מרמזים לו בזה שני ענינים. היינו שמרמזין לו: אם היא אשה רעה, תזהר לבל תבגוד בה, רק תקבל באהבה, כי על ידי זה אינך רואה פני גיהנום וכו', ואם היא אשה טובה, דע וזכור, כי יש גיהנום, ולא תהיה נמשך אחר תאוותך, ותקדש עצמך כראוי, כי זכור תזכור שיש גיהנום, וכל זה מרמזין לו על ידי שבירת כלי חרס וכו', עיין שם. והנה חכמינו הקדושים אמרו (בבא מציעא נט.) לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית י"ב) "ולאברם הטיב בעבורה" והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא, אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו, (תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתתעשרו) ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ט) שעיקר העשירות בא בזכות האשה, ואמרו (בבא מציעא נ"ט) לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה. מובא (ספר מנורת המאור נר ג' כלל ו' חלק ד' פרק א') אם האשה נוהגת כראוי, מצוה על בעלה לכבדה ולשמחה, ושלא יכניענה יותר מדאי, וזהו טוב לו, גם יזהר שלא יונה אותה באונאות שלא כדין או באונאת דברים (דברי צער) ויהא זהיר בתבואה בתוך ביתו כדי שלא יבואו למריבה על זה, ואם יתנהג עמה כראוי, יהיה שלום ביניהם, והשכינה תגן בעדם, ואם יאהבנה כגופו מקיים את התורה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ד) "והיו לבשר אחד" שהיא צלע מצלעותיו, ודרכו לחזר אחריה ולפייסה בכל דבר, כמו שאמרו במסכת נדה (לא:) שאלו תלמידיו את רבי דוסתאי בר ינאי מפני מה איש מחזר על האשה ואין האשה מחזרת על האיש? אמר להם משל לאדם שאבדה לו אבדה, מי מחזר על מי? בעל אבדה (שנאבדה הצלע מהאיש) מחזר על אבדתו, מפני מה איש מקבל פיוס ואין אשה מקבלת פיוס? זה ממקום שנברא (אדמה רכה סופגת) וזו ממקום שנבראת (עצם קשה של הצלע שאינה סופגת) ולכן תוריד את הגאווה והגדלות שלך, וכן תסתדר עם אשתך, תהיה וותרן ואז תצליח בחייך.
|