ברצוני לשאול כמה שאלות לגבי הכתוב בספר 'פעולת הצדיק'

שאלה:

מאת מתניה מאיר:
לכבוד כ"ק מוהרא"ש שליט"א, רציתי לשאול כמה שאלות לגבי מה שכתוב בספר "פעולת הצדיק":

א. מעניין מה שכתוב [פעולת הצדיק עמוד קס"ד-קס"ה, אות רפ"ט]: "וכשהאיר היום בא ר' יצחק אל רבינו ז"ל ואמר לו רבינו ז"ל: 'שיש לו חלישות הלב מאוד מגודל הפחד, כי אני רואה בליבי, שאני עכשיו בסכנה גדולה, כי אין זה דבר פשוט. אף על-פי שאין אני רואה מה הם עושים, אף על-פי כן הלב רואה וכו'". האם עניין זה שייך למה שכתוב בליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קל"ח: " כי עיקר האלוקות בלב וכו'… ומי שהוא "בר לבב" וכו'… יוכל לידע עתידות, על-ידי מה שהלב אומר לו וכו'"?

ב. וברשותכם כבוד הרב אשאל עוד עניין, מה שכתוב שם [פעולת הצדיק עמוד קי"ז, אות קפ"ב]: "וכן אמר שרוצה לנסוע לארץ ישראל להשיג חכמה עילאה, כי יש חכמה עילאה ויש חכמה תתאה. וחכמה תתאה יש לו כבר, ועדיין הוא צריך להשיג חכמה עילאה. ובשביל זה הוא נוסע לארץ ישראל". בליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל' מדבר מעניין חכמה עילאה וחכמה תתאה, אולם לא ראיתי שם שיש שייכות בין ארץ ישראל להשגת חכמה עילאה. אם כן מה עניין של חכמה עילאה אצל ארץ-ישראל, שבשביל זה נסע על ארץ-ישראל? בברכת תודה רבה והוקרה!
 

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר שופטים ב' אלול ה'תשע"ב

שלום וברכה אל מתניה מאיר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קל"ח) על הפסוק (תהלים ע"ג) "לך אמר לבי בקשו פני" פירש רש"י: בשליחותך. כי עיקר האלקות בלב, כמו שכתוב (שם ע"ג) "צור לבבי", ומי שהוא (שם כ"ד) "בר לבב", בבחינת (שם ק"ט) "ולבי חלל בקרבי", יוכל לידע עתידות, על ידי מה שהלב אומר לו, שהוא דברי השם ממש. וזהו "לך אמר לבי בקשו פני", 'לך בשליחותך', כי מה שהלב אומר, הם דברי השם ממש.

וכן מובא סיפור שסיפר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ז') שמעתי מעשה מזקני רבי נחמן הורדענקער זי"ע כשהיה על הספינה. פעם אחד לא היה להם לחם ולא אכלו כמה ימים, עד שהגיעו לאיזה עיר.
ולא היה שם יהודים רק ישמעאלים ולקח ישמעאל אחד את רבי נחמן זי"ע ונתן לו לאכול. והוא כבר לא אכל כמה ימים ונטל ידיו ובירך ברכת המוציא. וקודם שהתחיל לאכול בא לו על מחשבתו (משלי כ"ג ו') "אל תלחם את לחם רע עין", ומחשבות שלנו אינם דבר ריק כלל (כך אמר רבי נחמן זקני בסיפורו מעשה זו). ולא ידעתי מה לעשות כי כבר ברכתי ברכת המוציא. אך אף על פי כן היה בדעתי למנוע מלאכול כלל מחמת המחשבה הזאת. אחר כך בא על מחשבתו (מלכים א י"ז ד) "ואת העורבים צויתי לכלכלך", ואז אכל. (ואמר רביז"ל בעת סיפורו זאת וזה נראה והוטב בעיני מאד מה שהעמידו על המחשבה, שמסתמא כשבא על מחשבתו כך בודאי הוא כך באמת), מכל זה רואים שמה שהלב והמח אומרים זה ממנו יתברך, ובוודאי יש קשר.

בענין חכמה עילאה וכו', זה גילוי אלקות בתכלית המדריגה העליונה, שמאיר בארץ ישראל בלי שום לבושים, כמו שכתוב (דברים י"א י"ב) "ארץ אשר הוי"ה אלקיך דורש אותה תמיד עיני הוי"ה אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ובחוץ לארץ שמה מאיר חכמה תתאה בלבושים רבים וכו'.

ומה שרביז"ל מביא (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל') זה לא קשור לזה בכלל, כי הצדיק הוא זוכה לחכמה עילאה להיות דבוק בחי החיים בו יתברך, והוא בטל ומבוטל לגמרי באין סוף ברוך הוא, וכדי להעביר את זה אל התלמידים וכו', הוא צריך להלביש שכל עליון אל שכל תחתון, מעילה לעלול משכל עליון לשכל תחתון וכו', בלבושים שונים, עד שגם התלמיד יזכה להבין את דעת רבו וכו'.

אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה שמלמד אותנו איך לצאת מהחושך שנפלנו אליו וכו', ומאיר עלינו את אורו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד כדי שלא נתייאש, והוא פותח לנו את פינו לדבר אל הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים