איך אפשר להינצל מצער התולעים בקבר?

שאלה:

מאת מיכאל:
שלום לכ"ק האדמו"ר. יהי רצון שהקדוש ברוך ישלח לך רפואה שלמה וכל הברכות שבתורה ירדפו וישיגו אותך. קראתי בשיחות הר"ן בשיחה פ"ד המדברת על צער המת בקבר, שהמת שומע ממש את כל התולעים ומרגיש צער איום ונורא. האם ניתן להינצל מכל זה? קראתי שהרב כתב שאדם יכול לבנות לעצמו בית רוחני: בבלי ירושלמי ותוספתא ובזכות זה להינצל. השאלה היא האם זה יכול להציל כל אדם או שזה תלוי במדרגתו של האדם? תודה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר שופטים ו' אלול ה'תשע"ב

שלום וברכה אל מיכאל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

תודה על האיחולים לרפואה שלימה.

אדם צריך להרגיל את עצמו לדבר בכל יום אל הקדוש ברוך הוא, אפילו כמה דקות, שזה נקרא התבודדות, כי בזה שאדם מדבר אליו יתברך, הוא בונה לעצמו את האמונה הקדושה, כי אי אפשר לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אלא על ידי שיש לו אמונה פשוטה שהוא יתברך נמצא ואין בלעדו נמצא, ושומע תפלתו, התפלה שאדם מתפלל אליו יתברך, ממשיך על עצמו אור וזיו וחיות ודביקות באין סוף ברוך הוא, וזה שורף את כל הקליפות המסבבים את האדם מחמת רוב עוונותיו, כמאמרם ז"ל (ברכות ו.) תניא אבא בנימין אומר אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין, אמר אביי אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא אמר רב הונא כל חד וחד מינן אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה.

ובזה שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, הוא שורף את כל הקליפות שברא מחמת עוונותיו, כי התפלה ממשכת אור על האדם, ולכן אשרי מי שמרגיל את עצמו בכל יום לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גדולה, שזה היה רצונו של רביז"ל, שאדם יהיה מתמיד בעבודה הקדושה הזו, ועל ידי זה ינצל מכל פגעי ומקרי הזמן, כי התפלות שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, נקראת התבודדות, שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו'.

והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכוללת הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו.

ואמר רביז"ל שכמה וכמה צדיקים גדולים מפורסמים סיפרו, שלא באו למדרגתם, רק על ידי הנהגה זו. והמשכיל יבין מעצמו גודל מעלת הנהגה זו, העולה למעלה למעלה, והוא דבר השוה לכל נפש מקטן ועד גדול, כי כולם יכולים לנהוג הנהגה זו, ועל ידי זה יבואו למעלה גדולה. אשרי שיאחז בזה; כי תיכף ומיד כשאדם חזק בזה, אזי הוא מתלבש עם אורו יתברך, וזה סוד חשמ"ל העולה כמספר מלבו"ש, שמעוור את עיני הקליפות ושורפם לגמרי, ויש לנשמתו מלבוש רוחני שאי אפשר להתקרב אליו.

ולכן כל מי שמרגיל את עצמו לדבר בכל יום עמו יתברך, לא צריך לפחד מהתולעים שבקבר, כי לא יגעו בו, אדרבה יברחו ממנו מרוב אור שיש בנשמתו, וחכמינו הקדושים אמרו (תנא דבי אליהו רבה פרק ט"ו) לפי שכל המרבה שיחות ותפילות, הם המלווים אותו עד שיגיע לבית עולמו; אין עוד דבר שמלווה את האדם עד הרגע האחרונה כמו השיחה בינו לבין קונו, ואחר כך כשיוצא מזה העולם, שום שרץ ועכבר ונחשים ועקרבים ותולעים וכו' וכו', לא יכולים לגשת אליו, ולכן כל מי שמתבודד כל יום עמו יתברך, אין לו מה לחשוש מכל זה.

מוהרנ"ת ז"ל אמר בגוף שיהיה נמצא ה"לקוטי מוהר"ן", התולעים בקבר לא יגשו, ולכן אשרי מי שמתמיד בספר הקדוש והנורא "לקוטי מוהר"ן.

כשיהודי עושה לעצמו שיעור בכל יום דף גמרא ב'בלי י'רושלמי ופרק ת'וספתא, אזי הוא בונה לעצמו ב'י'ת' רוחני, שכשיבוא היום שיעזוב את זה העולם, יש לו איפה להכנס למעלה מאחר שהוא בנה לעצמו בית רוחני.

רק חזק ואמץ ואל תבלבל את עצמך משום דבר, ראה לקיים את כל הנאמר פה, ואז אין לך מה לדאוג כלל.

המאחל לך שבת שלום