כמה צריך אדם לצום כדי שיוכל לעלות למעלה מתוקן?

שאלה:

מאת נתן חיים:
שלום כבוד הרב. ראיתי שכתוב בספר "הרוחות מספרות" של ר' יהודא פתייה זצ"ל דיבורים על העולם הבא ועל יום הדין ומביא פסוק "ואת הנפש ההיא יקלענה בכף הקלע". ומסביר שם שלפני שהנשמה מגיעה לעולם הבא, קודם פורעים ממנה את העברות. וממשיך ואומר שם שכל אדם שחטא יצטרך להיענש בכף הקלע אפילו אם היה צדיק גדול ועשה עבירה קטנה לא יוותרו לו, ולא תעזור לו תשובה למחיקת העונש. הוא מביא שם את דברי האריז"ל שמדבר על תיקונים וכמה ימי תענית צריך לצום על מנת לתקן כראוי וכו'. השאלה היא איך אדם שרוצה לתקן את כל העברות יידע כמה לצום על מנת לתקן את חטאיו בשלימות? אני מדבר על אדם שמוכן להקריב את חייו לנושא זה העיקר שכשיעלה למעלה יוכל לומר תיקנתי את חטאי? תודה כבוד הרב אשמח לקבל תשובה תודה ושבת שלום.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר כי תצא ח' אלול ה'תשע"ב

שלום וברכה אל נתן חיים נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר בסוף ימיו אם הייתי יודע מעלת השיחה בינו לבין קונו, לא הייתי מסגף את הגוף שלי עם כל כך הרבה סיגופים, כי אין למעלה מזה, כי בזה שבר ישראל בא להקדוש ברוך הוא, ומדבר לפניו יתברך, ומספר לו יתברך את כל אשר עם לבבו, על ידי זה הוא שורף את כל הקליפות שברא מחמת עוונותיו המרובים, כי (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו'.

והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו.

ואמר רביז"ל שכמה וכמה צדיקים גדולים מפורסמים סיפרו, שלא באו למדרגתם, רק על ידי הנהגה זו. והמשכיל יבין מעצמו גודל מעלת הנהגה זו, העולה למעלה למעלה, והוא דבר השוה לכל נפש מקטן ועד גדול, כי כולם יכולים לנהוג הנהגה זו, ועל ידי זה יבואו למעלה גדולה. אשרי שיאחז בזה.

ולכן כיון שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, הוא כבר לא צריך להתענות שום תעניתים, ולא לסגף את עצמו בשום סיגופים, רק להיות עקשן גדול לשיח ולספר לפניו יתברך את כל אשר עם לבבו, ועל ידי זה יפטר מכל העונשים שבעולם וכו', כי בזה שאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא ומתוודה על עוונותיו, בזה הוא ממתיק מעצמו את כל הדינים, ואינו זז משם עד שמוחלים לו, ולכן העיקר להיות רגיל הרבה מאד לדבר עמו יתברך בשפת האם שלו בתמימות ופשיטות גדול, וזה יציל אותו מכל מיני עונשים קשים, ובפרט מכף הקלע וכו' וכו', אשרי מי שמציית את רביז"ל ומתבודד בכל יום, ועל ידי זה ינצל מכל מיני עונשים קשים ומרים, וימשיך על עצמו עריבות ידידות זיו שכינת עוזו יתברך, ויטעם טעם גן עדן עוד בזה העולם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים