בעלי כל הזמן בכעס ובעצבים ואני לא יכולה להמשיך ככה

שאלה:

מאת תהילה:
רציתי לבקש מהצדיק עצה: כל הזמן בעלי בעלי כועס ומתעצבן וכל הבית בוער באש המריבות. אני כבר לא יכולה יותר ואני חושבת להתגרש. האם נוכל לצאת מזה אי פעם ויהיה לנו כבר שקט בבית ובינינו?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר כי תצא י' אלול ה'תשע"ב

שלום רב אל תהילה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לדעת שלאשה יש כוחות הנפש בלתי מוגבלים, ולכן את צריכה לקחת את הענינים בידיך, תמיד תתני תשומת לב לבעלך, ותראי לו הרבה אהבה, כי בדרך כלל בעל שהוא בעצבים ובכעס וכו', מתפרץ ממנו כל החסרונות וכו', שהחסירו ממנו כל השנים וכו', ולכן עכשיו הוא רוצה להשתלט וכו', ומחמת שמצד אחד הוא חלש אופי ומפחד מזה וכו', אזי הוא מוציא את העצבים והכעס והכל כדי להשתלט וכו'.

ולכן האשה צריכה להיות פיקחית, תמיד להסביר לו בנועם ואהבה, בעלי היקר אני יעשה מה שאתה רוצה, אבל אתה לא צריך לצעוק ולצרוח וכו', ולא להכנס בעצבים ובכעס וכו', כי הרי בזה אתה מתבזה וכו', וכן הילדים גדלים בפחדים ועושה להם צלקות בנפש וכו', וכך תדברי איתו בעת שהוא בישוב הדעת, ותראי שתפעלי אצלו, כי אשה יש לה כח אדיר, אבל היא לא מוציאה את כוחות הנפש שלה שטמונים בה וכו', וכבר אמר החכם מכל אדם (קהלת ט' י"ז) "דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים" אם האשה תרגיל את עצמה לדבר בנחת עם בעלה, ולהשתדל מאד מאד להרגיע אותו במילים יפות וכו', אזי הוא ישבר לגמרי וכו', אך הבעיה היא כשהבעל מתחיל לצעוק ולצרוח וכו', האשה נשברת לגמרי, והיא נכנסת בלחץ וביאוש ובדכאון וכו' וכו', עד מחשבות של להתגרש.

ולכן אני מאד מאד מבקש אותך תקחי את עצמך בידיך, ותדעי את כוחות הנפש שיש לך, רק תחזקי ותעודדי ותשמחי את בעלך, כי סוף כל סוף הוא האבא של הילדים שלך.

ולכן תתאזרי במידת הסבלנות שאין מידה יותר יפה מזו, ואפילו שזה בא לך מאד מאד קשה, זכרי מה שאמר התנא הקדוש (אבות פרק ה') לפום צערא אגרא, ודעי לך כשאשה עוצרת עצמה לא לכעוס וכו', בזה אפילו שהיא נמצאת במדור הקליפות וכו', היא עולה עד עולם האצילות, שהיא בטלה לגמרי אל האין סוף ברוך הוא, כי הכל תלוי כפי מידת הסבלנות ולא להכנס בכעס, שבדרך כלל בא מגיאות וישות, אשה צריכה לבטל את עצמה כל כולה אליו יתברך, ושלא תהיה לה שום תרעומת על בעלה, כי האשה היא חלק מבעלה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ג) "עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת".

ולכן אשרי האשה שקנתה לעצמה את מידת הסבלנות לגבי בעלה וכו', ומוחלת לו על הכל, ומתחזקים לאהוב אחד את השני, שאז השכינה תשרה בתוך הבית, ותראי אם תתנהגי בצורה כזו, הוא ישתנה לגמרי לטובה.

בוודאי טוב מאד לבדוק את המזוזות בבית, וכבר אמר רביז"ל (ספר המדות אות קליפה חלק ב' סימן א') יש שדים שמצויים בבתים, שהם מקלקלין השלום בית, ועל ידי זה בא כעס וקטטות בבית. ועיקר הבית הוא האשה כי (יומא ב.) ביתו זו אשתו, ועל כן על פי רוב עיקר הקטטות ממנה. ולפעמים נאחזים בשאר בני הבית, ועל ידי זה נעשים הקטטות והמריבות, ועל ידי זה באים יסורים על בני הבית. וזה מפורש בפסוק (איוב כ"א) "בתיהם שלום מפחד", ודרשו חכמינו הקדושים (עיין רש"י שם) מפחד, אלו שדים, וזהו "שלום מפחד" כי השלום הפך הפחד, שהם השדים המקלקלים השלום, וזהו "ולא שבט אלוה" וכו', היינו היסורים; העיקר תהי חכמה ותעשי כל מה שביכולתך שמצדך לא יהיה שום מריבות, ותראי איך שתשבר הגאווה והגדלות שלו, והוא יתהפך ויהיה לאיש אחר לגמרי.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים