שאלה: מאת דוד: תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר כי תבוא ט"ו אלול ה'תשע"ב
שלום וברכה אל דוד נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתן לך כלל אחד שתדע את זה תמיד, איסור דורש אל המתים זה כמו שרשמת, וזה שייך בכל קבר שאדם הולך ומרעיב את עצמו ולן בבית הקברות וכו', וכל מיני שטויות הכרוכות בזה וכו'. בכלליות כשאדם הולך אל קברי אבותיו ומדליק שמה נרות לזכותם, ואומר שם מזמורי תהלים ותפלות, זה נחת רוח מאד מאד גדולה להנשמות שמתפללים עליהם שיהיה להם עליית נשמה ושינוחו למעלה במקום בטוח, ואין לתאר ואין לשער את גודל הזכות של בן או בת כשהולכים אל קבר אבותיהם ומתפללים שם אל הקדוש ברוך הוא, שירחם על הנשמות האלו שתהיה להם עליית נשמה, [לא מתפללים אל הנשמות, אלא אל הקדוש ברוך הוא], אמת יש ענין לדבר אל אבא ואל אמא שנפטרו, ולהזכיר את הבעיות שעובר עלי בעת הזאת, אבל לא שמתפללים אליהם, רק מזכירים את הכל וכו', ואם יש זכות אזי הם מליצים יושר בשביל ילדיהם. כל זה בסתם קבר, לא כן הוא כשאדם הולך אל קברי הצדיקים, זה ענין אחר לגמרי לגמרי, כי כך אמר רביז"ל (ספר המדות אות צדיק סימן קע"ג) על ידי השתטחות על קברי הצדיקים הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות אף על פי שאינו ראוי לכך; וגם שם אדם מתפלל להקדוש ברוך הוא בזכות הצדיק השוכן פה, וזה מבורר בדברי חכמינו הקדושים (סוטה ל"ד:) על הפסוק (במדבר י"ג כ"ב) "ויבוא עד חברון" פרש כלב בן יפונה מעצת מרגלים, והלך ונשתטח על קברי אבות, אמר להם אבותיי ביקשו עלי רחמים שאנצל מעצת המרגלים וכו'. ולכן כשמתפללים, מתפללים אל הקדוש ברוך הוא בזכות הצדיק השוכן פה, עם כל זאת אתה צריך לדעת שהצדיק אחר שנסתלק מזה העולם הגשמי והחומרי, הוא מוריד את גופו הגשמי, אז נמצא יותר בזה העולם מאשר בחייו, כמובא בזוהר (אחרי ע"א:) תנינן צדיקא אף על גב דאתפטר מהאי עלמא, לא אסתלק ולא אתאביד מכלהו עלמין, דהא בכלהו עלמין אשתכח יתיר מחייוי, דבחייוי אשתכח בהאי עלמא בלחודוי, ולבתר אשתכח בתלת עלמין וזמין לגבייהו, דכתיב (שיר השירים א' ג') "עלמות אהבוך" אל תקרי עלמות אלא עולמות, זכאה חולקהון; היינו כי בחיים חיותו הוא מלובש בגוף גשמי, וגוף גשמי צריך להיות במקום אחד, כי אם הוא פה הוא לא שמה וכו', אבל כשמוריד את גופו הגשמי, אזי נמצא בכל מקום יותר מבחייו, כי נפשו רוחו ונשמתו מתחברים יחד, והוא נמצא בשלוש עולמות יותר מבחייו, ואז יכולים לדבר אל הצדיק. וכמו שמובא (שיחות הר"ן סימן קנ"ו) כשהיה רביז"ל באומאן, שמע בביתו קול של הצועקים על הבית עלמין על קברי אבותם שדרכם לצעוק ולהתפלל שם בקול מר כנהוג, ופעם אחת שמע אשה אחת שהיתה צועקת שם על קבר אביה: אבי, אבי, בקול מר מאד וכו' וכו', ובתו אדל תחיה, היתה עומדת אצלו אז, ענה ואמר לה רביז"ל, האשה הזאת צועקת בכוונה היטב אבי אבי, אבל אביה אינו בכאן כלל וכו', ואמר אז שטוב כשבאים על קברי אבות לומר להמתים השוכנים סביב סביב לקבר אביהם ואמם וכיוצא שבאים אליו, לבקש מהם שיודיעו לו שבא בנם או בתם אליו. כי בודאי לא כל המתים נסתלקים ממקום קבורתם למקום שנטרדים, כי הרבה שרויים על קברם. על כן טוב להודיעם כדי שהם יודיעו לאביהם וכו', ואמר אז: אבל אצל הצדיק אין צריכים לחשוש על זה שמא אינו שם. כי מיתת הצדיק הוא רק כמו מי שיוצא מחדר לחדר אחר. והמשיל אז לבתו על עצמו: כמו שאני עתה בחדר זה ואחר כך אני יוצא מחדר זה ונכנס לחדר השני וסוגר הדלת אחרי. אם את תבואי אצל הדלת ותצעקי אבי אבי וכו', לא אשמע דבריך? [כדברים האלה נשמע מפיו הקדוש כמה פעמים שרמז לכל אחד ואחד כמה גדול המעלה של מי שיזכה לבוא על קברו הקדוש והנורא. כי בודאי ישמע דבריו ויעזור ויושיע לו בכל מה דאפשר]. ולכן אשרי מי שרגיל לבוא אל קברי צדיקים, שזה דבר גדול מאד מאד, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן ט') מי שנאבד אמונתו ממנו, ילך על קברי הצדיקים ויספר החסדים שעשה לו הקדוש ברוך הוא; ועל ידי זה יחזור אמונתו, כי העיקר בזה העולם זה אמונה, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ה') שכל המחלות והחלאים רעים שאדם סובל וכו', הצרות והיסורים שמסבבים אותו וכו', הכל מחמת חסרון אמונה, ולכן טוב מאד ללכת אל קברי צדיקים ולשפוך שיח ותפלה שם לפניו יתברך. על אחת כמה וכמה באין ערך מי שזוכה לנסוע אל ציון רביז"ל, אין למעלה מזה, כי עוד לא היה צדיק שיגיד בפירוש לפני ההסתלקות שלו שרוצה להשאר בינינו וכו', וביקש שנבוא אל ציונו הקדוש וניתן פרוטה לצדקה עבורו, ויאמרו שם את העשרה מזמורי תהלים הנקראים "תיקון הכללי", אשר אפילו אם עצמו וגבהו חטאיו ועוונותיו ופשעיו וכו', יוציאו מהשאול תחתית ומתחתיו, ובפרט מי שזוכה להיות אצלו בראש השנה, שאין למעלה מזה. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|