כיצד רבינו כותב שתלמידי חכמים ראויים לדעת עתידות, הרי כתוב "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"?

שאלה:

מאת מאיר:
לכ"ק מוהרא"ש שליט"א. ברצוני לשאול עניין אחד והוא מה שרבינו ז"ל כותב: "לומדי תורה ראוי להם לידע עתידות, וזה שכתוב: "קדם ידעתי" – שאני יודע מקודם מה שיהיה. ומהיכן – "מעדותיך", דהיינו מן התורה" עד כאן לשון קדשו. ומובא במקרא על פסוק: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" ופירש רש"י – התהלך עימו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר עתידות". כיצד זה מסתדר עם דברי רבינו ז"ל? האם לשון רבינו ז"ל "ראוי להם לידע" הוא שראויים הם לידע, אבל לא לידע ממש? בברכת תודה והוקרה!

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר כי תבוא ט"ז אלול ה'תשע"ב

שלום וברכה אל מאיר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

כשאדם זוכה ולומד תורה לשמה לשם אל עולם, מדבק את עצמו באותיות התורה, על ידי זה מאיר עליו האור הגנוז, עד כדי כך שנתגלה אליו דברים שהם למעלה משכל האנושי, וזה מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ל"ה) לומדי תורה ראוי להם לידע עתידות, וזה שכתוב (תהלים קי"ט) "קדם ידעתי", שאני יודע מקודם מה שיהיה, ומהיכן "מעדותיך", דהיינו מן התורה.

כי מרוב הדביקות שאדם מדבק את עצמו בתוך התורה הקדושה שהיא חכמתו יתברך, על ידי זה נתגלה לו סודות נסתרים וכו', ואין לזה שום קשר אל מה שכתוב (דברים י"ח י"ג) "תמים תהיה עם הוי"ה אלקיך", ופירש רש"י התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו, עיין שם.

כי הוא לא הולך לחקור וכו', ולחפש ולהתוודע וכו', על עתידות, הם שני דברים נפרדים, זה הולך לחפש אנשים שיגלו לו עתידות וכו', ורק רוצה לדעת מה יהיה וכו', על זה אומרת התורה הקדושה "תמים תהיה עם הוי"ה אלקיך", התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, אבל כשבר ישראל לומד תורה בדביקות, ומחבר את עצמו רוחא ברוחא עם התנאים והאמוראים וכו', על ידי זה נתגלה לו עתידות ממש.

וזה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"ב) בשעה שאדם לומד תורה בקדושה ובטהרה, באיזה דין ופסק שחידש איזה תנא או צדיק אחר, על ידי זה נעשה בחינת נשיקין, התדבקות רוחא ברוחא וכו', ועל ידי זה בעצמו מתגלה לו דברים שעתידין להיות בעולם.

וזה מה שמספרים מהבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שהיה על שולחנו חמשה חומשי תורה וזוהר, וכשאחד בא לשאול אותו משהו וכו', פתח או את החומש או את הזוהר, ותיכף ומיד גילה מה שראה מסוף העולם ועד סופו וכו', וכשהתלמידים שאלו אותו על זה שילמד אותם את הסוד הזה, ענה ואמר הנה חכמינו הקדושים אמרו (בראשית רבה פרשה י"ב סימן ו') אמר רבי יצחק בר סימון אותה האורה שנברא בה העולם, אדם הראשון עמד והביט בה מסוף העולם ועד סופו, כיון שראה הקדוש ברוך הוא מעשה דור אנוש ומעשה דור המבול ומעשה דור הפלגה שהן מקולקלים, עמד וגנזו מהם, שנאמר (איוב ל"ח) "וימנע מרשעים אורם" ולמה גנזו, אלא גנזו לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר (בראשית א') "וירא אלהים את האור כי טוב" ואין טוב אלא צדיקים, שנאמר (ישעיה ג') "אמרו צדיק כי טוב", ומנין שגנזו לצדיקים, שנאמר (משלי ד') "ואורח צדיקים כאור נוגה", וכיון שראה אור שהוא גנוז לצדיקים שמח, שנאמר (שם י"ג) "ואור צדיקים ישמח".

וסיים הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, היכן גנז הקדוש ברוך הוא את האור? בהתורה הקדושה, ולכן מי שדבוק תמיד בתורה, הוא רואה עתידות.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה