שאלה:

מאת רחל:
שלום ותודה על האפשרות לשאול שאלה.

עברתי ילדות קשה מאוד וזה רודף אותי עד עכשיו. אני לא מצליחה ולא יודעת איך להתמודד עם החיים, כי אני מרגישה בודדה במערכה, ובלי שום חוזק נפשי. מה הרב מייעץ לי לעשות?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר כי תבוא י"ז אלול ה'תשע"ב

שלום רב אל רחל תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל גילה לנו דרך חדשה בהחיים שזו דרך ישנה עוד מהאבות והנביאים הקדושים, והיא דרך קלה מאד מאד, וקשה מאד מאד, היינו להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם, וכל מה שמעיק ומציק לאדם, שיהיה רגיל לדבר ולספר אליו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו, ואז אף פעם לא יהיה לבד, ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רכ"ט) שמבואר ברמב"ם (פרק א' מהלכות תפלה הלכה א' ב') שעיקר התפלה הוא מצוות עשה מן התורה, שיתפלל האדם ויבקש ממנו יתברך כל מה שהוא צריך, והוא יכול לדבר אל הקדוש ברוך הוא בכל שפה שרק יכול, כי מצות עשה להתפלל בכל יום, שנאמר (שמות כ"ג כ"ה) "ועבדתם את הוי"ה אלקיכם" מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפלה, שנאמר (דברים י"א י"ג) "ולעבדו בכל לבבכם", אמרו חכמים אי זו היא עבודה שבלב, זו תפלה וכו', ואין לתפלה זמן קבוע מן התורה: ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפלה לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא, אלא חיוב מצוה זו כך הוא, שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה, ואחר כך נותן שבח והודיה להשם יתברך על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כוחו; אך אחר כך ראו אנשי כנסת הגדולה שהלכו בגולה בימי נבוכדנצר הרשע, ונתערבו בפרס וביון ובשאר האומות וכו', ועמדו ותקנו סדר התפלה, עיין שם.

אבל אמר רביז"ל על כל פנים מדינא זהו עיקר התפלה, על כן גם עכשיו שמתפללין סדר התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה, היינו השלוש תפלות ביום שחרית מנחה ערבית, עם כל זאת טוב מאד להאדם להיות רגיל להתפלל לפני השם יתברך תפלות ותחנות ובקשות מלבו בלשון שמבין בו, שיזכהו השם יתברך לעבודתו באמת, כי זה עיקר התפלה, ותיכף ומיד כשמרגילים את עצמם בעבודה הקדושה הזו תמיד להיות רגיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, אזי אדם אף פעם לא לבד, איפה שהוא רק הולך, ואיפה שהוא רק לא עומד, הוא נמצא עם הקדוש ברוך הוא.

כעין שאמרו חכמינו הקדושים (ילקוט דברים רמז תתכ"ה) על הפסוק (דברים ד' ז') "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כהוי"ה אלקינו בכל קראנו אליו", מעשה בספינה אחת שהיתה כולה של נכרים והיה בתוכה יהודי אחד הגיעו לנמל אחד אמרו לאותו יהודי טול מעות ועלה לנמל וקח לנו משם מאומה, אמר להם לא אכסנאי אני ואיני מכיר להיכן אלך, אמרו לו יש יהודי אכסנאי, בכל מקום שאתה הולך אלקיך עמך, הוי "אשר לו אלקים קרובים אליו", זאת אומרת יהודי הוא אף פעם לא לבד, איפה שהוא הולך הוא הולך עם הקדוש ברוך הוא, וכן אמרו (שם) בכל קראנו אליו בכל לשון שישראל קוראין להקדוש ברוך הוא עונה אותם.

נמצא שעל ידי שמרגילים את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו שזה נקרא אצל רביז"ל התבודדות, אזי הוא אף פעם לא לבד, ורביז"ל הפליג מאד מאד במעלה זו, שאדם ירגיל את עצמו תמיד לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לו את כל אשר עם לבבו בתמימות ובפשיטות גמור, ותיכף ומיד כשמרגילים את עצמם ללכת בדרך זה, אזי אף פעם לא משעמם, ואף פעם לא נמצאים לבד, תמיד יש מה לעשות וכו' וכו'.

ולכן הרגילי את עצמך לילך בדרך הקל והנעים הזה, אבל מצד שני זה גם מאד מאד קשה, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) שלזה צריכים אמונה ברורה ומזוככת, כי באמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם שמלוא כל הארץ כבודו, והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפלה ושומע התפלה, בוודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו, ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך וכו', היינו מי שאין לו אמונה ברורה ומזוככת, שהקדוש ברוך הוא נמצא ואין בלעדו נמצא, אז לו קשה מאד מאד לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כי אמונה ותפלה תלויים זה בזה, ולכן צריכים לבקש גם על זה שיהיה לו אמונה ברורה ומזוככת שירגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא איתו, ואז כבר לא תהיה לו בעיה לדבר אל הקדוש ברוך הוא.

ולכן אף שעבר עליך מה שעבר בחייך וכו', אסור לך להתייאש וליפול בדעתך, אלא תתחילי להתנהג בדרך הנפלא הזה, ואמרו חכמינו הקדושים (שוחר טוב תהלים כ') על הפסוק (תהלים צ"א ט"ו) "יקראני ואענהו", אמר הקדוש ברוך הוא בשעה שמגעת צרה לישראל ומבקשין אותי והן משתתפין בכבודי, כבודי עמהן, באותה שעה אני עונה אותם, שנאמר, "יקראני ואענהו" למה? "עמו אנכי בצרה".

ולכן כל מי שיש לו צרה וכו', אין עצה אחרת להנצל מזה, אלא כשהולך בדרך זה, להיות רגיל לדבר עם הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמור בלי שום חכמות והשכלות כלל, ולכן איפה שרק הולך, הקדוש ברוך הוא איתו עמו ואצלו, אשרי מי שמקיים זאת, ואז זה ילווה אותו כל ימי חייו עד היום האחרון, כמאמרם ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרק ט"ו) לפי שכל המרבה שיחות ותפילות, הם המלווים אותו עד שיגיע לבית עולמו; אין עוד דבר שמלווה את האדם עד הרגע האחרון כמו השיחה בינו לבין קונו.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה