מצבנו הכלכלי קשה מאוד. האם הפרשת חומש במקום מעשר תפעל עבורנו ישועה?

שאלה:

מאת אברהם:
שלום לצדיק. ברצוני לשאול את כבודו: המצב דחוק, אני עובד ועושה את המקסימום ועדיין לא מצליח לפרנס ברמה הנדרשת והמינימלית. האם זה נכון לדחוק את האישה לצאת לעבוד למרות שהיא מתנגדת? כיום אנחנו נמצאים בחובות גדולים למוסדות פיננסיים ויש לנו הוצאה לפועל.

ועוד באותו עניין: קיבלתי המלצה מרב שעוסק בשלום בית, עקב הבעיות הכלכליות והחובות שהמשפחה נמצאת שאין פרנסה ומזון בבית ברמה הנדרשת, להפריש חומש לצורך פריצת דרך כלכלית בהתבסס על המלצתו של הגאון מוילנא זצ"ל. האם נכון לעשות כך למרות כל הבעיות? האם זה ייחשב לחוסר אחריות? ואם לא יעשה כך האם זה חוסר באמונה? תודה לצדיק.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר נצבים כ"ב אלול ה'תשע"ב

שלום וברכה אל אברהם נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת כשאדם חייב חובות וכו', הוא פטור מלהפריש חומש ומעשר וכו' וכו', צדקה מוכרח לתת כל אדם כל יום, וזה יכולים לצאת בזה שמכניס שלוש פעמים לפני כל תפלה בקופת הצדקה בבית הכנסת כמה פרוטות.

זכור גם זכור מה שחכמינו הקדושים אמרו (כתובות נ.) על הפסוק (תהלים ק"ו ג') "אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת" וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת, דרשו רבותינו שביבנה ואמרי לה רבי אליעזר זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים; היינו הצדקה הראשונה לפרנס את ילדיו, וזה בא לפני כל הצדקות שבעולם.

בהכתובה שחתמת חתום שמה שאתה תפרנס את אשתך, ולא שהיא תפרנס אותך וכו', מהיכי תתי אם האשה רוצה לעזור בפרנסה לבעלה, מה טוב ומה נעים, אבל אי אפשר להכריח את האשה שהיא תלך לעבוד ולקלקל את הבית וכו'.

אתה צריך לדעת כשאדם הוא תמיד שש ושמח, מתרחב לו הדעת, וכך הוא יוצא מכל החובות, כי כל הצרות והיסורים והמרירות והדכאונות, הצמצומים והקטנות והחובות והסתבכות בכסף וכו' וכו', באים לאדם רק מפני שהוא בעצבות ובמרה שחורה, ונופל בדעתו כאילו הוא נמצא באיזה בור וכו', שאף פעם לא יוכל לצאת משם וכו', עד כדי כך מר ומרור לו החיים שהוא לא רואה אור בקצה המנהרה וכו', אבל אם אדם שש ושמח ומתחזק ביתר שאת ביתר עוז, על ידי זה נתרחב לבו ודעתו, ויכול לבקש את הקדוש ברוך הוא שירחם עליו ויתרחב לו בפרנסה, כי על ידי תפלה ממשיכים על עצמו כל הישועות שבעולם, ולכן הדבר הראשון אתה צריך לעבוד מאד מאד על שמחה, לשמוח עם הנקודות טובות שיש בך, כי תהלה לאל נבראת מזרע ישראל ולא עשני גוי כגויי הארצות. וזכור גם זכור כי השם של פרנסה שהוא חת"ך היוצא מפסוק (תהלים קמ"ה) פותח' את' ידיך', יוצא גם מפסוק (דברים ט"ז ט"ו) והיית' אך' שמח'.

ולכן הדבר הראשון אתה צריך להשתדל להיות מאד מאד בשמחה, ולשמח את עצמך, ואף שאני יודע שמאד מאד קשה לך ומר לך החיים ממוות, עם כל זאת עם עצבות ומרירות ודאגות לא תבוא לשום דבר, אלא תסתבך יותר, ולכן הדבר הראשון רק להיות בשמחה, ואם תאמר במה יש לי לשמוח? הרי אני עני ואביון ומלא חובות? אלא דע לך שחכמינו הקדושים אמרו (נדרים מא.) אין עני אלא מדעת, עיקר העניות תלוי בחסרון דעת, כי המאמין האמיתי שמאמין שאין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, האדם הזה הוא תמיד שמח, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ממון סימן פ"ג) אמונה הוא טוב לפרנסה.

דע לך שסגולה לפרנסה לברך ברכת המזון מתוך הסידור דייקא, ובקול ובשמחה, וזה מסוגל לעשירות נפלאה, כמו שכתוב (משלי י') "ברכת הוי"ה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה", היינו שמברך את ברכת המזון בשמחה עצומה, זה מסוגל לעשירות, ולכן מהיום והלאה תקפיד מאד מאד על נטילת ידים כשאתה קם בבוקר וכו', וכן כשיוצאים לשירותים וכו', וכן לפני האכילה ליטול ידים עם נטלה דייקא וכו', כי נטילת ידים מסוגלת להנצל מעניות, כי ע'ל נ'טילת י'דים ראשי תיבות ע'נ'י', מי שמזלזל בנטילת ידים נעשה עני, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת ס"ב:) אמר רב חסדא אנא משאי מלא חפני מיא ויהבו לי מלא חפני טיבותא [אני נטלתי ידי עם מלא מים, נתנו לי חופנים מלא טוב, כי רב חסדא היה עשיר גדול מאד, והכל בזכות נטילת ידים שהיה מקפיד על זה].

יעזור הקדוש ברוך הוא שתקיים את זה בשלימות, ואז ירחיב לך הקדוש ברוך הוא בגשמיות וברוחניות גם יחד.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה