אני בקושי יוצא מהבית בגלל חרדות ומחשבות שמציקות לי

שאלה:

מאת יעקב:
שלום וברכת שנה טובה למוהרא"ש הקדוש שליט״א. ברוך ה' אני מרגיש יותר טוב, אך אני בקושי יוצא מהבית בעקבות החרדות והמחשבות הטורדניות ששנים שאני סובל מהם. לדוגמא כשאני בבית הכנסת או בחברת אנשים אני מתרכז באנשים שמסביבי או בידיים שלהם ואפילו כשאני עם עצמי אני מתרכז וחושב על המצמוץ של העיניים של עצמי. בבית אני מתפלל לומד וגורס גמרא, משניות, שניים מקרא ואחד תרגום והלכה וגם מתבודד וכו'. בעקרון טוב לי בבית, אך מה עלי לעשות בשביל להרגיש בנוח כשאני נמצא בחברה. כי כשאני בחברת אנשים אני מאוד מתוח ולחוץ וחש באי-נוחות. מה עצת כבוד מורנו ורבנו שליט"א? בתודה מראש יעקב.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר נצבים כ"ב אלול ה'תשע"ב

שלום וברכה אל יעקב נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

דע לך שאדם צריך להחדיר בעצמו את אמתת מציאותו יתברך, להיות רגיל לדבר הרבה אל הקדוש ברוך הוא, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ד) האמונה תולה בפה של אדם, בבחינת (תהלים פ"ט) "אודיע אמונתך בפי" היינו על ידי שמדברין האמונה בפה, זהו בעצמו אמונה, וגם על ידי זה באים לאמונה.

ומחמת זה צריך להזהר מאד מדיבורים של כפירה ואפיקורסות, אף על פי שאינו אומרם מלבו; היינו שהוא בעצמו מאמין ואינו כופר, חס ושלום, רק שהוא חוזר ואומר דברי אפיקורסות ששמע בשם אחרים, שהם אפיקורסים, והוא מתלוצץ מהם, אף על פי כן גם מזה צריך להזהר מאד, כי הדיבור הזה של כפירה מזיק לאמונה. גם הוא איסור גמור, כי על השם יתברך ברוך הוא, אסור לומר דברי הלצות, אפילו בדרך שחוק וכו', עיין שם.

וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ה') העיקר הוא אמונה, וצריכים לחפש ולבקש בעצמו איך מחזיק באמונה, כי יש סובלי חולאים שכל המחלות והחלאים רעים זה רק מחמת חסרון האמונה, ולכן צריכים להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, תמיד להחדיר בעצמו אשר דבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, וכפי שמתחזקים באמונה זוכים לרפואה בגשמיות וברוחניות וכו', עיין שם.

אתה צריך לדעת שכל מה שאתה סובל חרדות ומחשבות שמטרידות אותך וכו', זה בא מחמת חסרון אמונה בו יתברך, וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) כמו שצריכים שיהיה לאדם אמונה בהקדוש ברוך הוא, שהוא מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, כמו כן צריך לאדם שיתחזק באמונה בעצמו, שהוא גם כן חשוב להקדוש ברוך הוא וכו', עיין שם.

כי באמת כשאדם אין לו אמונה בהקדוש ברוך הוא, על ידי זה אין לו אמונה בעצמו, וכשאין לו אמונה בעצמו אין לו אמונה בהקדוש ברוך הוא, ומזה באים כל הפחדים והחרדות שאדם נעשה עצבני וכו', ומתפעל מבני אדם וכו', ולכן ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז באמונה בו יתברך, ובאמונה בעצמך היינו שיהיה לך בטחון עצמי, ותיקח את עצמך בידיך, כי אם לא תיקח את עצמך בידיך, אתה עלול להשתגע לגמרי, אדם צריך להיות מעורב בין הבריות, זה לא אומר שהוא צריך לדבר עם כל אחד וכו', אבל אסור לו להתחבאות בבית מבני אדם, זה בא מרוח רעה שנכנסה בו וכו', שאז הוא תמיד לא רוצה התערבות בין הבריות.

ולכן הרגל את עצמך לדבר עם הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, ותהיה חזק בזה מאד מאד, ועל ידי זה תזכה לצאת מעצמך, ותפסיק להתפחד מבני אדם, שממילא לא יכולים לעשות לך שום דבר, זה סתם דמיון וכו', ודע לך שהדמיון הורג את האדם לגמרי, כי זה מחלה מאד מאד קשה, כמאמרם ז"ל (ירושלמי שבת פרק י"ד הלכה ג') על הפסוק (דברים ז') "והסיר הוי"ה ממך כל חולי" זו רעיון, דאמר רבי אליעזר (שם כ"ח) "ונתן עול ברזל על צוארך" זה רעיון, היינו מה זה העול הכי קשה של האדם? זה הרעיונות והדמיונות שמסבבים אותו, כי מרוב עוונותיו ובפרט של פגם הברית, הוא נמצא בלחץ תדירי ומדמיין לעצמו כל מיני מחשבות של הבל וכו', ושל פחדים וכו', מה יעשה לו זה? ומה יעשה לו ההוא? ובאמת אדם רודף את עצמו יותר מה שאחרים רודפים אותו, כי מי שתמיד רק חושב ממנו יתברך, ומשתדל להכניס את הקדוש ברוך הוא בתוך מח מחשבתו, אזי מתפטר מכל אלו הרעיונות והדמיונות, ונעשה בן חורין אמיתי, ואין עליו שום עול.

אני מאד מאד שמח שאתה לומד בכל יום מקרא משנה גמרא והלכה, אשר אין למעלה מזה, אבל אתה מוכרח לצאת מביתך על כל פנים להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, שזה יסוד היהדות, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין.

ולכן תעשה לעצמך הרגל לבוא לבית הכנסת ואז טוב לך כל הימים, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') על מאמרם ז"ל (ברכות נד:) מחנה ישראל כמה הוי, תלתא פרסא, היינו כל זמן שאדם מתפלל את השלוש תפלות בכל יום, הוא נמצא במחנה ישראל, ואיך שהוא רק מתקרר ומתחיל להתרשל מאיזה תפלה לא להתפלל במנין, זה כבר קליפת עוג מלך הבשן שיעקור אותו מהיהדות, כי קליפת עוג מלך הבשן מראה לאדם כאילו ללכת לבית הכנסת, זה כמו הר גבוה שיפול עליך וכו', ומכניס בו פחדים יתירים וכו', וכמו שאמר החכם מכל אדם (משלי כ"ו) "אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחובות: הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו: טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו".

ודרשו על זה חכמינו הקדושים (דברים רבה פרשה ח' סימן ו') רבנן אמרי ז' דברים אמר שלמה על העצל, ומה שאמר משה היה גדול מכולם, כיצד אמרו לעצל רבך בעיר לך ולמוד תורה ממנו, והוא משיב אותן ואומר להן, מתיירא אני מן הארי שבדרך, מנין, שנאמר (משלי כ"ו) "אמר עצל שחל בדרך" אמרו לו הרי רבך בתוך המדינה עמוד ולך אצלו, אמר להן מתיירא אני שלא יהא ארי בתוך הרחובות, שנאמר "ארי ברחובות", אמרו לו הרי הוא דר אצל ביתך, אמר להן והארי בחוץ, שנאמר "אמר עצל ארי בחוץ" אמרו לו בתוך הבית, השיב להן ואם הולך אני ומוצא את הדלת נעול אני מחזר ובא, אמרו לו פתוח הוא, מנין שנאמר (שם) "הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו" לסוף שלא היה יודע מה להשיב, אומר להן או הדלת פתוח או נעול מבקש אני לישן עוד מעט, מנין שנאמר (שם) "עד מתי עצל תשכב" וגו', עמד משנתו בבוקר נתנו לפניו לאכול הוא מתעצל לתת לתוך פיו, מנין שנאמר (שם י"ט) "טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו" וכו', עיין שם.

הרי שלך לפניך מי שחי עם דמיונות, יהיה לו אלף תירוצים לא לצאת בחוץ וכו' וכו'.

הקדוש ברוך הוא ישלח לך רפואה שלימה רפואת הנפש ורפואת הגוף גם יחד, ותצא מכל הדמיונות שלך, ותהיה מעורב בין הבריות, ותהיה הכי מוצלח בחיים.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה