מדוע מזכירים את שם החולה כשמתפללים עבורו, הרי רבינו אמר שזה גורם להתגברות הדינים?

שאלה:

מאת תומר:
שלום וברכה לכבוד קדושת עטרת ראשינו מוהרא"ש הקדוש, אריכות ימים ושנים טובות ומוצלחות והמון נחת רוח ושמחה דקדושה. תודה! סתם ככה בלי שוב סיבה מיוחדת, חשוב לי שתדעו שאנחנו נורא אוהבים אתכם ומודים לכם על כל תשומת לבכם שאתם טורחים בשבילנו להחיותנו ולענות לספקותינו, שהשם יתברך יגשים כל משאלות לבך לטובה.

שאלתי היא בנוגע לתורה קע"ד בליקוטי מוהר"ן חלק א', שם נאמר: "כשדינין ח"ו גוברים על האדם, אין להמתפלל עבורו להזכיר שמו, שלא יתגברו הדינין חס וחלילה". אני לא מבין! מצד אחד המציאות מראה כשמתפללים לרפואת חולה לא עלינו, או אפילו מקדישים לרפואתו איזה שיעור תורה וקריאת תהלים וכדומה בשל מצבו הקשה, רובם ככולם מזכירים את שמו ואת שם אמו כידוע. ומצד שני רבנו ז"ל אומר שאין להזכיר את שמו של אדם בעת שהדינים מתגברים עליו, מהחשש שלא יתגברו יותר. איך מיישבים סתירה זו? ואיך אמורים להתפלל על אדם שמתגברים עליו הדינים לפי דברי רבנו ז"ל? ועל איזה דינים מדובר?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר נצבים כ"ג אלול ה'תשע"ב

שלום וברכה אל תומר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קע"ד) כשהדינין, חס ושלום, גוברים על האדם אין להמתפלל עבורו להזכיר שמו שלא יתגברו הדינין, חס ושלום, וכמו דאיתא שנח לא קרא לו אביו שם בעת לידתו משום שהיה אז העולם בדינין, ועל כן לא רצה אביו ליתן לו שם כי על ידי השם יהיה ניכר ומסוים בין המקטרגים ויוכלו הדינים להתגבר עליו, וזהו כשהתפלל משה רבנו, עליו השלום, על מרים לא הזכיר שמה, רק אמר סתם (במדבר י"ב) "אל נא רפא נא לה". כי מחמת שהיו הדינין גוברים עליה, לא רצה להזכיר שמה בפירוש, ואף על פי כן העלים שמה ברמז נפלא בתוך תפלתו. כי נא רפ"א בגימטריא מרי"ם יוכב"ד מכוון ממש, היינו שם החולה ושם אמה שצריך להזכיר על החולה כשמתפללין עליו, אך לא רצה להזכיר בפירוש; עיין שם.

ודינים אלו נקראים בשעה שהרופאים אומרים שאין לאדם הזה מנוס ותקוה לחיות יותר וכו', או שנסתבך בצרות ויסורים שעורכי דינים אומרים אין כבר מה לעשות בשביל האדם הזה, כי הכל אבוד וכו', נותן רביז"ל עצה אין דבר כזה להתייאש מאדם, כי בפירוש אמרו לנו חכמינו הקדושים (ברכות י.) אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים.

והעצה היעוצה לא להזכיר את השם שלו, אלא לבקש בכלליות שהקדוש ברוך הוא ירחם על כל חולי ישראל, וישלח להם רפואה שלימה מן השמים, וכן כל אלו שנמצאים בצרה וצוקה, שהקדוש ברוך הוא יוציא אותם משמה וכו' וכו'.

אבל סתם ככה כן מזכירים את השם ושם האם בתפלה הן לרפואה והן לישועה, אשרי האדם שזוכה תמיד להתפלל על צרות ישראל, ולבקש על חולי ישראל, כי תפלה שמתפללים על ציבור מאד מאד חשוב בעיניו יתברך, כי בזה הוא מראה את אהבתו שאוהב את כל בר ישראל, וסוף כל סוף כל בר ישראל הוא בן של הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (דברים י"ד א') "בנים אתם להוי"ה אלהיכם", וכשהקדוש ברוך הוא רואה שאחד מתפלל על בניו, הוא מאד מאד שמח עמו, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות תפלה סימן ס"ה) כשאתה רוצה לישא תפלתך, תתפלל בעד ישראל.

הקדוש ברוך הוא יעזור שיהיה לנו חלק תמיד בתפלה על כלל נשמות ישראל, כי אין לתאר ואין לשער מעלתו בשמים.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה