האם כל מי שכועס זה סימן שיש אצלו תאוות ניאוף?

שאלה:

מאת ורדית:

ראיתי אחת מתשובותיו של הרב לגבי כעס ורציתי לשאול בנוגע לאדם שטבעו לכעוס. לבעלי יש בעיה של כעס, אך הוא מאוד עובד על עצמו ומודע לזה. האם תמיד זה מחמת ניאוף? האם כשמישהו כועס זה אומר שהכוח של תאוות הניאוף חזק אצלו? או שזה בגלל חטאי העבר? אני שואלת כי זה מלחיץ ומדאיג אותי לדעת שלבעלי יש תאוות ניאוף חזקה. אשמח מאוד אם הרב יסביר את העניין הזה. בברכת רפואה שלימה ותמידית. תודה מראש.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר נצבים כ"ג אלול ה'תשע"ב

שלום רב אל ורדית תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.

בוודאי כעס בא מתאוות ניאוף וכו', עם כל זאת יש גם כעס של עצבים, אדם שסובל על עצבים הוא תמיד עצבני וכעסן גדול מאד, ויכול לעבוד על עצמו לעקור ממנו את המדה הרעה הזו, כי אין עוד מדה רעה כמו מדת הכעס, כי כשאדם נכנס בכעס ועצבים, הוא נעשה ממש משוגע, וזה סכנה לעמוד על ידו.

ולכן כל מי שיודעת שבעלה הוא כעסן וכו', היא צריכה לעזור לו לקרר את הכעס והעצבים וכו' וכו', ולדבר איתו ולהסביר לו כי זה לא דרך וכך לא יכולים לחיות ביחד וכו', בפרט כשהבעל כועס על אשתו וכו', ומתנהג באלימות מילולית, אסור לעבור על זה, צריכים רק תיכף ומיד לקרר לו את העצבים, ורביז"ל אמר (ספר המדות אות כעס סימן ג') על ידי כעס מגרה על עצמו דינים; ולכן מה צריכים את זה?

ודעי לך שאשה יש לה כוחות הנפש בלתי רגילים לדבר על לב בעלה שיפסיק לכעוס ולהתעצבן וכו' וכו', ואם זה לא ילך דרך עבודה על עצמו, ההכרח לקחת כדורי הרגעה, כי הכעס יכול להביא את האדם להכי גרוע, ועל ידי כעס נעשה שוטה, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ח) שאפילו כשכבר נגזר על אדם שיהיה לו כך וכך סכום כסף וכו', אבל על ידי כעס הוא מאבד את הכסף שלו, אשרי האשה שדנה תמיד את בעלה לכף זכות, ולא מחפשת ומחטטת את העוונות שלו, אלא מחפשת ומשתדלת להרגיע אותו, ולהראות לו אהבה גדולה מאד, וכך היא תוציא ממנו את הכעס והרציחה שבוער בו.

ולכן אני מאד מאד מבקש אותך, תתאזרי במידת הסבלנות שאין מידה יותר יפה מזו, ואפילו שזה בא לך מאד מאד קשה, זכרי מה שאמר התנא הקדוש (אבות פרק ה') לפום צערא אגרא, ודעי לך כשאשה עוצרת עצמה לא לכעוס וכו', על ידי זה היא מצלת את חיי הנישואין שלה וכו', כי הכל תלוי כפי מידת הסבלנות ולא להכנס בכעס וקנאה וכו' וכו', והיא צריכה לראות שלא תהיה לה שום תרעומת על בעלה, כי האשה היא חלק מבעלה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ג) "עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת".

ולכן אשרי האשה שקנתה לעצמה את מידת הסבלנות לגבי בעלה וכו', ומוחלת לו על הכל, ומתחזקים לאהוב אחד את השני, שאז השכינה תשרה בתוך הבית, ועל ידי זה יצליחו בחיי נישואיהם.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה