שאלה: מאת חיים יהושע: שלום לצדיק. אני לא מצליח לעמוד במטרות שהצבתי לעצמי בעבודת ה' ובכל פעם אחרי שיש לי התלהבות אני מתקרר וזה גורם לי לחלישות הדעת גדולה. מה העצה להתחזק ולהצליח בעבודת ה'? השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר וילך ג' תשרי ה'תשע"ג
שלום וברכה אל חיים יהושע נרו יאיר ויזרח לנכון קבלתי את מכתבך. דע לך שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רס"א) כשנופל אדם ממדריגתו ידע שמן השמים הוא. כי ההתרחקות הוא תכלית ההתקרבות, היינו כי תענוג תמידי אינו תענוג, ולכן מחשיכים לו את האור והתשוקה שהיה לו, עד שנדמה לו לנפילה גדולה, ונחלשת דעתו לגמרי, וחושב שבוודאי כבר אבד תקווה ותוחלת ממנו, ובאמת עצתו שיעשה התחלה חדשה, כי כל עצם החושך שנחשך ממנו האור היתה שיתחיל בכל פעם מחדש. וצריך שתדע שאין דבר כזה חושך וכו', אין החושך רק ממך, כמו שגילה רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קט"ו) על הפסוק (שמות כ') "ויעמוד העם מרחוק ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלקים" היינו העם שהם פשוטי ודלת העם תיכף כשנחבא מהם האור, נדמה להם שנפלו וירדו ונתרחקו ממנו יתברך, אבל ומשה שהוא הדעת, אילו אנשי הצורה בעלי מדריגה בעלי דעת האמיתיים יודעים אשר בתוך הערפל והחושך גם כן נמצא האלקים, אלקי"ם דייקא היינו בתוקף הדינים והצמצומים והחשכות יודעים שגם שם גנוז אלופו של עולם, כי בכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם. אבל יסוד היסודות לשמור מאד מאד מכעס וקפידות, שזה הורס את האדם לגמרי וכו', כי (מסילת ישרים י"א) כל הכועס יהיה בעיניך כעובד עבודה זרה, כי בזה מגלה שאין לו אמונה שהוא יתברך מנהיג את עולמו בהשגחה פרטיית, וכל מה שנארע לו זה רק ממנו יתברך. ולכן אשרי מי שזוכה לאמונה ברורה ומזוככת שדבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, ואז אומר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) יזכה למדת הסבלנות, שהוא אריכת אפים ויעבור על הכל בשלום, אשרי מי שמדבק עצמו תמיד בו יתברך.
|