האם זה נכון שמנהגכם לא לומר וידוי בשחרית של יום שישי? ומה העניין בזה?

שאלה:

מאת יום טוב:

שלום לצדיק. אני מתפלל על בריאותכם.
שמעתי שהנהגתם בקהילתכם שלא לומר וידוי ביום שישי כבר משחרית. ורציתי לשאול: א. האם זה נכון? ב. מה העניין בזה? ג. האם בתיקון חצות שאומרים בליל שישי גם לא לומר וידוי ולדלג על תיקון רחל? בתודה על הכל ושה' ישמור עליכם.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר בראשית כ"ה תשרי ה'תשע"ג

שלום וברכה אל יום טוב נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

תשואת חן לך על התפילות והאיחולים לבריאותי.

זה מנהג חסידים ואנשי מעשה לא לומר תחנון בערב שבת, כי אז כבר מתחיל להאיר אור השבת, וכן זכי נפש מרגישים בערב שבת הארת השבת, ואז הוא הזמן לעשות את הקניות לכבוד שבת קודש.

ולכן לא אומרים בערב שבת תחנון בבוקר, ומכל שכן אלו שגרים בחוץ לארץ כשאצלם בוקר, אזי בארץ ישראל הוא כבר אחר הצהריים סמוך לכניסת השבת, ולכן זה המנהג של חסידים ואנשי מעשה שלא אומרים תחנון בערב שבת, וזה מנהג ותיקין מחכמי לב ומצדיקים גדולים.

אבל בליל שישי כן אומרים בעת חצות ווידוי, וכן תיקון רחל.

העיקר להתעורר מאד מאד בערב שבת, ולעשות תשובה אז על מה שפגם בימי החול, כי בערב שבת אז יכולים לתקן את כל מה שפגמו במשך כל השבוע וכו', וכן מובא בספר "ערבי נחל" (פרשת ויקהל) בשם ספרי מוסר שישוב אדם מחטאותיו בכל לילה קודם שישן, וגם בכל ערב שבת, וגם בכל ערב ראש חודש וכו', עיין שם.

וכן הוא בספר "עבודת ישראל" (פרשת זכור)

וזה לשונו, והנה אור החכמה והשגחת הבורא עלינו זורח תמיד בבהירות בשבת קודש עלינו בני ישראל. לכן בכל ערב שבת קודם שנקבל הבהירות הזה יסדו לנו הקדמונים שישוב כל אדם בתשובה בערב שבת כמו שכתבו ספרי יראים, ולרחוץ ולטבול וללבוש לבנים לכבוד שבת, כי בו יתגלה אור החכמה וכו', עיין שם. וכן מובא בספר "באר מים חיים" (פרשת כי תשא פרק ל"א) וזה לשונו, אם חס ושלום יגע נפשו בימי החול, ישוב באמת בתשובה בערב שבת קודש ואז תשובה תולה לו על כל פנים מכל החטאים שיובדל אחיזת החיצונים מנשמתו, ואז אור יאיר לו בשבת קודש בהילו נרו עלי ראשו וכו', עיין שם.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.  

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים