שאלה: מאת מאיר: לכבוד הצדיק, יש לי שאלה: אני אברך צעיר שעובר עלי ברוחניות ובגשמיות, מסתמא כמו שעובר על כל אברך. כבר הרבה זמן אני מנסה לייחד שם הוי"ה מול עיני, ותמיד האות ו' היא חשוכה, וכל שאר האותיות הם מאירות, וכמה שאני מנסה עוד פעם תמיד האות ו' משם הוי"ה לא מאירה לי. מה זה אומר?
תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר בראשית כ"ה תשרי ה'תשע"ג
שלום וברכה אל מאיר נ"י לנכון קבלתי את מכתבך.
ומובא בזוהר (תצוה קפ"ד:) תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר, [בוא וראה העולם הזה עומדת לקבל תמיד] והוא אקרי אבן טבא, [והיא נקראת אבן טוב כמו אבן מושכת שנקרא מגנט] ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא, [והעולם הבא לא נותן אלא כמו שמכינים את עצמו מלמטה] אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, [אם נמצאים תמיד בפנים שמחים מלמטה] כדין הכי נהרין ליה מעילא, [כך מאירים לו מלמעלה אור וזיו וחיות ודביקות וכו'] ואי איהו קיימא בעציבו, [אבל אם אדם עומד בעצבות ובמרה שחורה] יהבין ליה דינא בקבליה. [אזי ממשיך על עצמו דינים] כגוונא דא (תהלים ק' ב') "עבדו את הוי"ה בשמחה". חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה, [השמחה של אדם בזה העולם, ממשכת עליו שמחה מעולם הבא] הכי נמי האי עלמא תתאה, כגוונא דאיהי אתערת הכי אמשיך מלעילא, [כך הוא העולם הזה, כפי שאדם מתנהג בזה העולם, כך ממשיך על עצמו מעולם הבא]. ולכן כשאדם רק בשמחה ומכריח את עצמו בכל הכוחות להיות בשמחה, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו שמחה מעולמות העליונים. ועל כן אסור לך להתבלבל משום דבר בעולם, רק לעבוד על נקודת השמחה, וזה ירחיב לך את הדעת ותוכל להתבודד עמו יתברך בקביעות וסוף הכבוד לבוא שיאיר לך האור אין סוף ברוך הוא בהארה נוראה ונפלאה מאד, ושמותיו יתברך ממילא יאירו לפני עיניך. רק חזק ואמץ מאד מאד לשמור על השלום בית שלך, כי (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצא שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי שלום אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא. ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית. הקדוש ברוך הוא יעזור לך שתתמיד הרבה בלימוד משניות, שזה מזכך את הנפש מכל מיני חלודה, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, ואשרי מי שמתמיד בלימוד משניות, שזה מביא אותו לזיכוך הנפש.
|