יש לי המון מחשבות על יום המיתה וזה שובר ומפחיד אותי

שאלה:

מאת משה:

לכבוד הרב שלום. אני נשוי כבר חמש שנים ועדיין אין לי ילדים. אני מאוד מקורב לרב ומתחזק ממנו המון. בתקופה האחרונה יש לי מחשבות מהתכלית ומיום המיתה ואני לא יודע מה זה מרמז לי. אני ממש שבור וזה גם מפחיד אותי.
כבוד הרב, בכל פעם שאני שומע אתכם אני מתחזק מאוד מאוד אבל היצר הרע שובר אותי שוב ואני נופל בפח יקוש ועובר עבירות. אני ממש אוהב את ה' ורוצה להתחיל מחדש והוא שובר אותי. מה כבוד הרב מייעץ לי לעשות? ואיך אתגבר על הפחד שיש לי? אשמח מאוד לקבל תשובה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר נח כ"ח תשרי ה'תשע"ג

שלום וברכה אל משה נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

הדבר הראשון מה שאתה צריך להחדיר בעצמך זה רק מדת השמחה, לשמוח בו יתברך, שעל ידי זה תזכה שימחול לך הקדוש ברוך הוא על כל עוונותיך, כמו שכתוב (תהילים ק"ד) "אנכי אשמח בהוי"ה יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם", כי הרגע שאדם תמיד בשמחה, על ידי זה נתבטלים כל החטאים ועוונות, וזה גם כן סגולה להולדה, היינו להוליד בנים חיים וקיימים, כמאמרם ז"ל (בבא בתרא י:) מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים רבי אליעזר אומר יפזר מעותיו לעניים, רבי יהושע אומר ישמח אשתו לדבר מצוה.

ולכן תעבוד הרבה על ענין השמחה, ועל ידי זה גם אשתך תפקד בזרע של קיימא, וכן על ידי שמחה תתחבר יותר אל אשתך, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ראש השנה ו:) אשה בעלה משמחה; ותשתדל מאד מאד בזה לשמח את אשתך, וזה יביא ביניכם קירוב לבבות מאד מאד חזק, ועל ידי זה השכינה ישרה ביניכם, כי (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצא שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי שלום אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית.

בענין מה שאתה כל כך מפחד מיום המיתה וכו', ידוע מה שמוהרנ"ת ז"ל פירש את מאמרם ז"ל (ברכות ל"א.) אמרו ליה רבנן לרב המנונא זוטי בהילולא דמר בריה דרבינא לישרי לן מר, אמר להו ווי לן דמיתנן ווי לן דמיתנן, אמרי ליה אנן מה נעני בתרך, אמר להו הי תורה והי מצוה דמגנו עלן; (עיין ליקוטי הלכות פסח הלכה ט' אות ט"ו) והוא תמוה מאד, מה השיר והשמחה הזאת? שישיר וישמח שהולך למות? ועונה לו על זה הי תורה והי מצוה דמגנו עלן? אלא כי היה בשמחה גדולה כל כך עד שאימת המוות לא הפילה אותו כלל, אדרבה על ידי זה נתעורר להשם יתברך, בבחינת (בראשית א') "והנה טוב מאד".

ודרשו על זה חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה ט' סימן ה') טוב זה המוות, היפך הרשעים שנאמר בהם (תהלים מ"ט י"ד) "זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה". וזהו (תהלים ג') "רגזו ואל תחטאו", שיהיה הרוגז והיראה לטובה למנוע מהחטא וכו'. וזהו שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ה.) לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר (תהלים ג') "רגזו ואל תחטאו" אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה, שנאמר (שם) "אמרו בלבבכם" אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע, שנאמר (שם) "על משכבכם", אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה, שנאמר (שם) "ודומו סלה".

ולכאורה צריכים תיכף ומיד להזכיר לו את יום המיתה, למה צריכים להקדים קודם לימוד תורה ואחר כך קריאת שמע, ואחר כך יום המיתה, אלא יום המיתה זה מכניס באדם שמחה עצומה, כי ראוי לו לדעת שרק זה מה שישאר ממנו, שזוכה ללמוד בכל יום תורה הקדושה, ולקרוא קריאת שמע, וזה היה השיר והניגון ששרו אז, ווי לן דמיתנא וכו', כדי להזכיר שרק התורה והמצוות הם יגינו עלינו.

ולכן בזה שאתה כל כך מפחד מיום המיתה, זה סתם שטות ודמיון, אדרבה אתה צריך לשמוח שתהלה לאל זכית למצוא אשת חיל, ואתה זוכה ללמוד תורה הקדושה, ואתה זוכה ללכת לבית הכנסת להתפלל ערב ובוקר שחרית מנחה ערבית, וקורא קריאת שמע פעמיים ביום וכו' וכו', רק זה מה שישאר ממך, ולכן אל תהיה בטלן, תיקח את עצמך בידיך, ותהיה רק שש ושמח, והקדוש ברוך הוא ימתיק ממך כל הדינים על ידי פלא עליון, ויאיר עליך מלך הכבוד בעצמו.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים