שאלה: מאת יעקב: לכבוד קדושת הצדיק. קראתי באחד המכתבים שמוהרא"ש כתב למישהו על ה"חסידים הנפולים" שצריך להיזהר מהם וכו'. שאלתי היא: איך אפשר להינצל מזה שלא נהיה אנחנו מהחסידים הנפולים?
תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר נח כ"ח תשרי ה'תשע"ג שלום וברכה אל יעקב נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת שצריכים מאד מאד לשמור מחסיד שנפל, שזה מסוכן מאד מאד, עד כדי כך שכתב מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות ראש חודש הלכה ז' אות נ"ב) אדם צריך לקבוע בעצמו שיהיה איך שיהיה, אף על פי כן יהיה חזק בדעתו שלא יהיה נסוג אחור לגמרי מהשם יתברך, ולא ייאש את עצמו לעולם, ולא יהיה מהחסידים הנפולים שהם גרועים ממשומדים רחמנא ליצלן וכו', עיין שם, וכן הוא (לקוטי הלכה שלוחין הלכה ה' אות י"ז) עיקר התגרות והסתת הבעל דבר שמבקש תואנות ועלילות לשוב וליפול חס ושלום, לזוהמת המדמה, בפרט אחר הסתלקות הצדיק, שאומר הרי כבר אפס תקוה חס ושלום, ועמלק מתגבר, שהוא בחינת עצם התגברות היצר הרע, שמתעורר בהתגברות עצום בכל פעם, ועתה מה נעשה עוד, והכסילים חוזרים לאחוריהם, שזהו בחינת מה שקורין חסידים נפולים רחמנא ליצלן, שזה גרוע מהכל, כמו ששמעתי מפיו הקדוש וכו', עיין שם. והנה כדי להנצל מלהיות חסיד שנפל יש רק עצה אחת, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) עיקר כל הדברים הן התחלה. כי כל התחלות קשות מחמת שיוצא מהיפך אל היפך וכו'. ועל כן בכל פעם ופעם שנוסע להצדיק, צריך שיראה שיבוא בכל פעם מחדש. לא כמו שכבר היה אצל הצדיק, ועכשיו הוא בא פעם שנית, רק כמו שלא היה מעולם אצל הצדיק, ויהיה אצלו כמו שבא עכשיו מחדש פעם ראשון. כי עיקר הוא ההתחלה, כי כל התחלות קשות, נמצא שעיקר כח העבודה של כל הימים אינו אלא ההתחלה. וכפי הכח וההתלהבות של ההתחלה, כן הולך ומתנהג בעבודתו, כי עיקר היא ההתחלה. על כן צריך להתחיל בכל פעם מחדש, כי פן ואולי לא היתה התחלתו כראוי, ואם כן גם כל עבודתו אינה בשלימות כראוי, כי הכל מתנהג כפי ההתחלה. על כן צריך להתחיל בכל פעם מחדש, ולבוא להצדיק מחדש, בכח ההתלהבות גדול, והתגברות חדש לעבודת השם יתברך, כדי שתהיה עבודתו כראוי כפי כח ההתחלה. וכן בכל פעם ופעם צריך לחשוש חששא זו, פן לא התחיל עדיין כראוי, וצריך להתחיל ולבוא להצדיק בכל פעם מחדש, עיין שם. רואים מכל זה כשאדם עושה בכל פעם התחלה חדשה, והוא מכניס בדעתו שעדיין לא התחיל, הן בהתקרבות אל הצדיק עכשיו הוא בא מחדש אל הצדיק כאילו מעולם לא היה אצלו וכו', וכמו כן בכל פעם כשבא להתבודד להקדוש ברוך הוא הוא מתחיל מחדש ואומר להקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם עכשיו אני בא אליך מחדש, ורוצה לחזור בתשובה שלימה וכו' וכו', וכן בלימוד תורה הקדושה שעושה בכל יום ובכל פעם התחלה חדשה כאילו אף פעם לא למד, כעין שאמרו חכמינו הקדושים (רש"י תבא כ"ו ט"ו) בכל יום יהיה בעיניך חדשים, כאילו קבלתם היום מהר סיני, כאילו בו ביום נצטוית, וכן היא (תנחומא תבא) בכל יום תהא התורה חביבה עליכם כאילו היום הזה קבלתם אותה מהר סיני. ולכן כשבר ישראל הולך בדרך זה, אזי הוא אף פעם לא יפול, כי הנפילה באה מגיאות וישות שנדמה לו שהוא כבר מזמן מקורב אל הצדיק וכו', ומבין את הצדיק וכו', וכן הוא כבר רגיל להתבודד וכו', ומתבודד הרבה וכו', ומה צריך עוד להתבודד? וכן בלימוד התורה הקדושה הוא אומר לעצמו שכבר למד ויודע ללמוד וכו', מזה יכולה להיות נפילה גדולה מאד, עד שהוא בעצמו יהיה חסיד שנפל שגרוע ממשומד, רחמנא לישזבן, וכבר אמר רביז"ל (ספר המדות אות נפילה סימן ט') מי שנופל מיראתו בידוע שיראתו לא היתה טהורה. ולכן רק זו העצה להנצל מלהיות חסיד שנפל וכו', שתמיד יעשה התחלה חדשה, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) אין טוב להיות זקן, הן חסיד זקן, והן צדיק זקן, זקן אין טוב, כי צריך רק להתחדש בכל יום להתחיל בכל עת מחדש. ואם ילך באופן הזה הוא אף פעם לא יפול ממדריגתו, אשרי השומר את עצמו מכל זה וזוכה לעשות בכל יום התחלה חדשה, שאז אל רב טוב הצפון יזכה.
|