בננו סובל מהפרעות נפשיות והרופאים אומרים שאין מה לעשות

שאלה:

מאת אשר ורבקה:
שלום לרב. הבן שלנו סובל מהפרעות נפשיות מסוג סכיזופרניה, פרנויה ודיפרסיה. הרופאים מייאשים אותנו ואומרים שאין לזה שום תקנה מה אנחנו יכולים לעשות? אנחנו כבר משתגעים ממנו, הוא כל היום בבית ולא עושה כלום עם עצמו. אם תתנו לנו עצה תצילו את חיינו. תודה מראש.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר נח כ"ט תשרי ה'תשע"ג

שלום וברכה אל אשר ורבקה שיחיו

לנכון קבלתי את מכתבכם.

אני מוכרח להגיד לכם שעל פי חכמת הרפואה, הרופאים טוענים שאין על זה שום תרופה, אבל אנחנו יודעים את הכלל מה שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ס.) על הפסוק (שמות כ"א י"ט) "ורפא ירפא" מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות, ואמרו צדיקים שניתנה רשות לרופא לרפאות, אבל לא לייאש.

מה שכן יכולים לעשות, וזה הנשק הכי חזק שלנו, רק לברוח אל הקדוש ברוך הוא, ולהתפלל אליו יום יום שעה שעה וכו'.

ובין כך צריכים להתחזק מאד מאד, כי זו מחלה מאד מאד קשה, וזה היסורים הכי קשים ומרים להורים, שפשוט משתגעים ממנו, ומכל שכן כשהוא אלים רחמנא לישזבן, ההורים יכולים לצאת מהדעת ממנו.

ולכן ההכרח להתחזק בכל מיני התחזקות שרק יכולים, כי זה נסיון קשה מאד מאד, ואמרו חכמינו הקדושים (ברכות ה.) כל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו מדכאו ביסורין, ואם קבלם יראה זרע יאריך ימים, צריכים לסבול ולשתוק וכו', ולסבול ולשתוק וכו', כמאמרם ז"ל (ברכות ס"ב.) קבלה דיסורא שתיקותא, עצה לקבל את היסורים רק לשתוק, ולא להתלונן חס ושלום על הקדוש ברוך הוא, כי מה אנחנו יודעים ומבינים וכו', למה זה בא עלינו צרה כזו, צריכים רק לזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא כי תצא) צריך האדם להחזיק טובה להקדוש ברוך הוא בזמן שהיסורין באין עליו, למה, מפני שהיסורין מושכין את האדם להקדוש ברוך הוא, כי כשאדם שבור לגמרי, אז הוא פונה רק אליו יתברך. ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא רבתי) אשרי אדם שנגעו בו יסורין וכבש רחמיו ולא קרא תגר.

היסורים האלו אי אפשר להסביר לשום בן אדם שלא עבר את זה וכו', עד כדי כך שאמר החזון איש זי"ע, מי שיש לו בביתו בן או בת עם מחלת נפש וכו', או תסמונת דאון וכו', ראוי לקום לפניו כמו שקמים לפני איש מבוגר או לתלמיד חכם, כי הצער והיסורים והמרירות שעוברים ההורים עם ילדים כאלו, זה בלתי אפשרי להסביר בשכל אנושי, זה הצער הכי גדול שרק יכול להיות, שלא יכולים לרפאות וכו'.

ולכן אתה ואשתך מוכרחים להתחזק בהתחזקות עצומה, ואף שזה מאד מאד קשה, כי סוף כל סוף יש הרבה דברים שאדם לא יודע על מה זה בא לו, וחכמינו הקדושים אמרו (מכילתא יתרו) היסורין מרצים יותר מן הקרבנות, שהקרבנות בממון והיסורין בגוף; ואמרו (ספרי ואתחנן) יהא אדם שמח ביסורין יותר מן הטובה, שאילו אדם בטובה אין נמחל לו עוון שבידו, וביסורין נמחל לו.

בוודאי מי שיש לו חולה כזה בתוך ביתו, את פני הגיהנום הוא כבר לא יראה, כי יש לו את הגיהנום בזה העולם רחמנא לישזבן, וחכמינו הקדושים אמרו (ילקוט איוב רמז תתק"ח) איוב אילולא לא קרא תגר כשבאו עליו יסורין, כשם שאומרים עכשיו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כך היו אומרים אלהי איוב וכו', אבל איוב לא יכל לעצור את עצמו, והוצרך מרוב יסוריו לדבר כלפי מעלה וכו' וכו', רואים מזה שגם על אברהם יצחק ויעקב עברו יסורים מרים וקשים מאד, ועיקר מעלתם שלא קראו תגר כלפי מעלה, אלא סבלו את יסוריהם בדממה, וחכמינו הקדושים אמרו (בראשית רבה פרשה צ"ד סימן ה') אין הקדוש ברוך הוא מייחד שמו על בריה כשהוא חי אלא על בעלי יסורין.

ולכן אשרי ההורים שלומדים את מדת הסבלנות, ומרגילים את עצמם לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלהם, ויומם ולילה רק מתפללים להקדוש ברוך הוא, כי אין מה לעשות רק לברוח אליו יתברך, וזה הפתרון וזה הרפואה והישועה של ההורים שיש להם אל מי לפנות, וזה מרחיב להם בגשמיות וברוחניות.

אל תחשבו שאני לוקח את זה בקלות, כי אני מרגיש את כאבכם טוב טוב, ואין עוד כאב כזה, ואי אפשר להסביר את זה לשום בן אדם, ואף אחד שלא יתנסה עם יסורים מרים כאלו, ולצערי הרב אני מאד מאד בקי במחלת הנפש הזאת, כי באים אצלי המון אנשים עם אותה בעיה וכו' וכו', ועל פי דברי רביז"ל אין עצה אחרת אלא להתחזק ולהתחזק ולהתחזק, ולהרבות בתפלה שיחה בינו לבין קונו, ולהתאזר במדת הסבלנות, כי הילדים שנולדו במחלת הנפש הזו סכיזופרניה, פרנויה ודיפרסיה וכו', הם מסכנים בעצמם, הם לא יכולים לעזור לעצמם וכו', ומצד שני הם לא יכולים להתבטאות מה מפריע להם? ומסכנים ההורים לא יודעים מה איתם? וזה הקצר שנוצר בין ההורים לבין אלו שנחלו במחלת הנפש הזאת וכו' וכו'.

ולכן אין עצה אחרת רק להתחזק ועוד פעם להתחזק, ולהשתדל כמה שרק יכולים להעלים עין וכו', ולא להסתכל הרבה וכו', כדי שלא יכנסו בלחץ וכו', וכן שלא ילחיצו את הבן שיש לו את המחלה הזו וכו', זה כמו שמכריחים אדם עם רגל אחת לרוץ וכו', הרי זה בלתי אפשרי, כמו כן זה בלתי אפשרי לצפות מילדים שנחלו במחלת הנפש הזאת וכו', שיהיו כאחד האדם.

ולכן על ההורים להתאזר בסבלנות, ולא לצפות מהבן שחולה במחלה זו וכו', רק להשתדל לדבר איתם חיובית וכו', ולהשתדל לדון אותם לכף זכות וכו', ולהבין את צערם הקשה וכו'.

הקדוש ברוך הוא ירחיב לכם בגשמיות וברוחניות גם יחד, רק אל תתייאשו, אתה תחזק את אשתך, ואשתך תחזק אותך, ושניכם תשתדלו לחזק את הבן, אף שהוא לא מבין מה שאתם רוצים ממנו וכו' וכו', עם כל זאת תעשו מה שביכולתכם רק להתחזק ולחזק אותו, והקדוש ברוך הוא ימתיק את כל הדינים מעל נשמות ישראל.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים