בכל פעם שאני מדברת עם החבר שלי לגבי חתונה, הוא נכנס ללחץ

שאלה:

מאת ענת:

ברצוני להתייעץ עם הצדיק: אני בחורה בת 25 ואני גרה עם החבר שלי כבר שלוש שנים. אני מאוד אוהבת אותו ורוצה להתחתן איתו, אך בכל פעם שאני מדברת איתו ומזכירה את עניין החתונה הוא נכנס ללחץ ולא מדבר איתי כמה ימים. זה מאוד מפריע לי כי אני לא יכולה להיות בלעדיו, ואני מאוד רוצה שהצדיק ידריך אותי בדרך הנכונה. מה עושים במצב הזה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר חיי שרה י"ט חשוון ה'תשע"ג

שלום רב אל ענת תחי'      

לנכון קבלתי את מכתבך.

קודם עליך לדעת שאסור לגור כך בלי נשואין וזה עוון חמור מאד, צריכים להתחתן מה שיותר מהר.

זה שאינו רוצה להתחתן וכו', דבר זה פשוט, הוא מפחד מאחריות, והנה יש לו אותך בחינם למה שיתחתן עמך? ולכן ראי להציל את עצמך לפני שיהיה מאוחר וכו', את מוכרחה להתאזר בבטחון עצמי ולומר לו מספיק שאנחנו מסתובבים כך כמה שנים, אם הוא רוצה נשואין מה טוב ומה נעים, אבל אם לא אזי את נפרדת ממנו.

אני יודע שזה יהיה לך קשה מאד מאד לומר לו דברים אלו וכו', עם כל זאת את צריכה לרחם על עצמך, כי הוא יכול למשוך אותך עד שתהיי כבר בגיל שלושים או שלושים וחמש, ואחר כך יעזוב אותך ותהי הכי אומללה בחייך.

ולכן את מוכרחה לדחוק עליו או לכאן או לכאן, כי אחרת תהיי אחר כך מאוכזבת מאד, ומי יודע לאיזה דכאון פנימי זה יביא אותך, ועל כן תתאזרי בבטחון עצמי ותדברי עמו פתוח כי אחרת לבסוף יזרוק אותך.

מה אומר לך הרגע שלא חיים על פי התורה והמצוות, החיים הם כמו חיי חיות ובהמות וכו', שאין להם שום התחיבות אחד להשני ואין אהבה בין אחת להשניה. את באמת אוהבת אותו, אבל ספק ספיקא אם הוא אוהב אותך וכו', כי אחרת היה מתחתן איתך ולא היה עוזב אותך סתם לתלות באויר וכו', הוא יותר אוהב את עצמו מאשר אוהב אותך.

זכרי זאת היטיב ותפקחי את העינים שלך, אחר שלש שנים לגור ביחד כשאת רק מדברת מנשואין הוא נכנס בלחץ ובפחד וכו', הלא דבר הוא וכו', האם את לא רואה ומבינה שלבסוף יזרוק אותך? ולכן זאת עשי ותצילי את שנות נעוריך קודם שיהיה מאוחר וכו', קחי עצמך בידיך וראי לחזור בתשובה ולהתחיל לחיות חיי צניעות על פי התורה וקיום המצוות, ותהי חזקה בעצמך ואז תראי שינוי גדול אצלו, שהוא יתחיל לרוץ ולרדוף אחריך.

אני מבין את פנימיות נפשך וכו', שזה קשה לך מאד לעשות את הצעד הזה וכו', אבל דעי לך שיש פתגם עממי "האהבה מסנוורת". את צריכה לרחם כבר על עצמך, על שנות נעוריך, שלא תתעוררי בגיל שלושים או יותר ואז כבר יהיה מאוחר וכו', ותהיי שבורה עד מאד, והחיים שלך יהיו חיים מרורים ויהיה לך מר ממות מרוב האכזבה והיאוש וכו'.

ולכן את מוכרחה כבר לפתוח את העינים ולבוא אליו עם אולטימטום וכו', אחרת זה יהיה עוד סחבת של כמה שנים ואז יזרוק אותך.

הקדוש ברוך הוא יכניס בך דעת ושכל לקיים כל זאת ואז תהי הכי מאושרת בחייך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים