חזרתי בתשובה אבל יש לי געגועים למי שהייתי לפני כן

שאלה:

מאת מעיין:

כבוד הרב שלום. אני בת 15 וחזרתי בתשובה לפני 3 שנים בערך, התחלתי לשמור שבת לפני שנה. אני מתקשה בנושאים רבים אבל בהרבה נושאים התחזקתי.
עכשיו אני מרגישה מועקה לא ברורה שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם לעיתים תכופות יותר, מן תחושת ריקנות ואני מרגישה שהכל מתחיל להיות קשה יותר. אני מרגישה שאני חיה חיים כפולים בתוכי, מצד אחד אני מאוד רוצה לחזור בתשובה שלמה בעזרת ה', אבל עם זאת אני גם רוצה להיות מי שהייתי לפני שחזרתי בתשובה. מה אני יכולה לעשות? מהי התחושה הזאת? אני מודה מאוד לרב ואם הרב יוכל לעזור לי אני ממש אשמח.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר חיי שרה כ' חשוון ה'תשע"ג

שלום רב אל מעיין תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.

מה טוב ומה נעים אם תכנסי ללמוד במדרשיה את ערכי היהדות, ואז תהיי הכי מאושרת בחייך.

שמרי מאד מאד על מצוות כיבוד אב ואם, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (תנא דבי אליהו רבה פרשה כ"ו) כל העולם כולו של הקדוש ברוך הוא, ואין הקדוש ברוך הוא מבקש מהאדם רק שיכבד אב ואם; ואמרו (פסיקתא רבתי) חמורה שבחמורות כבד את אביך ואת אמך; ואמרו (קידושין ל:) שלשה שותפין הן באדם, הקדוש ברוך הוא, ואביו ואמו, בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני; רואים מזה אם מכבדים אבא ואמא בזה מכבדים את הקדוש ברוך הוא.

העולה על הכל ראי למסור את נפשך על מידת השמחה כי אין דבר יותר חשוב כמו שמחה, וכל כך קשה לאדם להגיע למידת השמחה יותר מכל העבודות הכי קשות, קל יותר לצום וכו', ולסגף את עצמו עם סיגופים קשים ומרים וכו', העיקר לא להיות בשמחה.

ולכן על שמחה צריכים מסירות נפש גדולה, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם, ואם תהיי בשמחה כל החיים שלך ילכו כבר בצורה אחרת לגמרי, כי תזכי לישוב הדעת כמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא, זה מחמת חסרון ישוב הדעת, ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה.

ולכן תמסרי את נפשך להיות בשמחה ואז תזכי לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לך שום דבר.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים