למי הכוונה במילים "אריה ליש" בפיוט "בר יוחאי"?

שאלה:

מאת קנדו:

שלום רב לכבוד קדושת מוהרא"ש, אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך על פועלך הטוב שאתה עושה עם נשמות ישראל לקרבם אליו יתברך על ידי גילוי עצותיו של מנחם הדור בעל הרחמים רבינו נחמן, לך בכוחך זה והושע את ישראל.
יש לי שאלה לגבי הפיוט על רבי שמעון בר יוחאי שבו כתוב "בר יוחאי למקום אבני שיש הגעתה לפני אריה ליש". מי זה אריה ליש?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר חיי שרה כ"א חשוון ה'תשע"ג

שלום וברכה אל קנדו נ"י  

לנכון קבלתי את מכתבך.

ידוע שאת השיר "בר יוחאי" חיבר הרב הקדוש המקובל האלוקי רבי שמעון לביא זי"ע בעל מחבר ספר "כתם פז" פירוש על הזוהר הקדוש, ואמר הרב הקדוש השר שלום מבעלזא זי"ע שכל אלו הפייטנים שהיתה להם נשמה כללית, אזי השיר שלהם נתקבל בכל תפוצות ישראל, ואצל כל העדות, ובוודאי יש בהשיר שלהם רוח הקודש במדרגה גבוהה מאד, ואחד מהם זה השיר "בר יוחאי" שנתקבל אצל כלל נשמות ישראל.

הרב החסיד המקובל רבי אשר ישעיה מרגליות זצ"ל חיבר פירוש על השיר הזה עם מקורות על כל פרט ופרט מהשיר הזה.

וזה מה שמפרש שם על "ופני אריה ליש": ידוע הוא כי כל הסבין הנזכרים בזוהר ובתיקונים היו נשמות הצדיקים ממרומים שנתגלו תמיד לרבי שמעון בן יוחאי ולחברייא לגלות להם סודות התורה כמו כן (בזוה״ק חלק א' דף ז') כל ארחא דצדיקייא אזלין ומילי דאורייתא בינייהו. דאינון זכאין דההוא עלמא אתיאן לגביהון, והסבא דסבין שגילה לרבי שמעון בן יוחאי הסוד העליון מאבני שיש טהור היה נשמת צדיק עליון גבוה מעל גבוה, ועיין בזוה״ק (חלק ב' דף קי"ד) דרבי שמעון בן יוחאי בעצמו קרא להסבא אריה עילאה גיבר תקיף דלא הוה כמה גיברין לגביה כלום, ושפיר דקפייט עליה רבי שמעון בן יוחאי למקום אבני שיש הגעת [רצה לומר על ידי השגת קבלת נשמת] "ופני אריה ליש".

עוד יאמר בהקדמה מה שכתב (בערכי הכינויים ערך אריה) דאריה הוא כינוי לצדיק כמו שכתוב (שמואל א׳ כ"ג) "מאריות גברו". עד כאן לשונו, ועיין (לעיל דף ל' ל"א) מה שכתבתי בביאורינו על מושב טוב ישבת, דרבי שמעון בן יוחאי היה הצדיק יסוד עולם, לכן שפיר דקפייט עליה רבי שמעון בן יוחאי "ופני אריה ליש".

עוד יאמר בהקדמה מה שכתבתי (בערכי הכינויים ערך אריה בשם ע״ג) דמשיח נקרא אריה הבא משבט יהודה הנמשל לאריה עד כאן לשונו, ואיתא (הקדמת הזהר) דמלכא משיחא אתי למתיבתא דרבי שמעון בן יוחאי מתעטר מרישי מתיבתי בעטרין עלאין, וקמו כל חברייא וקם רבי שמעון בן יוחאי והוה. סליק נהוריה עד רום דקיעא וכו', עיין שם. (עוד שם דף ז') דרבי שמעון בן יוחאי ראה לרב המנונא סבא דמנהיר שרגין בהיכלא דמלכא משיחא. ושפיר דקפייט עליה רבי שמעון בן יוחאי [שזכה לקבל פני מלכא משיחא והוא] "פני אריה ליש".

עוד יאמר, כי מצינו שקראו לרבי שמעון אריה, כמו שכתוב (בבא מציעא דף פ"ד) דרבי שמעון בן יוחאי אבוה דרבינו הקדוש אמר על רבי אלעזר בן רבי שמעון בן יוחאי שהוא ארי בן ארי, וכמו כן (בזוה"ק חלק ב' דף ט"ו.) דרבן שמעון בן גמליאל אמר דרבי שמעון בן יוחאי אריה, ורבי אלעזר בריה אריה, ולא רבי שמעון כשאר אריותא, עליה כתיב אריה שאג מי לא יירא וגו', ומה עלמין דלעילא מזדעזעין מינה, אנן על אחת כמה וכמה.

וכה אמר רבי פנחס בן יאיר חותנו דרבי שמעון בן יוחאי (בזוה"ק חלק ג' דף ס'.) דרבי שמעון בן יוחאי הוא כאריה דלא דחיל מבני ענא, וכה אמר רבי פנחס בן יאיר (עוד שם דף רס"א.) לרבי אלעזר נכדו, גור אריה לית מאן דקאים קמיהו, מאן יכיל קיימא קמיה ואבוה בעלמא, זכאה חולקי, (בזוה"ק חלק א' דף רכ"ג.) רבי אבא הוה לאי, והוה רהיט אבתריה דרבי שמעון דהוה רכיב, אמר רבי אבא ודאי אחרי השם ילכו כאריה ישאג, וכמו כן (בזוה"ק חלק ג' דף ע"ט) דכד הוה רבי אבא וחברייא חמאן לרבי שמעון הוה רהטי אבתריה, ואמר אחרי השם ילכו כאריה ישאג, (עוד שם דף קצ"ו.) אמר רבי אבא לרבי אלעזר אריה בר אריה מאן יקים קמייהו כד שאגי למטרף טרפא, כל אריין דעלמא תקיפין ואלין יתיר מכולהו, כל אריין דעלמא קשיין לאפקא טרפא מפומייהו, ואלין נוחין לאפקא מפומייהו טרפא, אינון טרפי טרפא ויהבי לכולא, והשתא שפיר דקפייט עליה רבי שמעון בן יוחאי "ופני אריה ליש".

הרי שלך לפניך למה שר המשורר "ופני אריה ליש".

העיקר ראה להתמיד בלימוד זוהר ותיקונים שזה דבר גדול מאד, עד כדי כך שרביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן ק"ח) ידוע שלימוד הזוהר מסוגל מאד מאד. ודע שעל ידי לימוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני לימודים של התורה הקדושה, והלשון הקדוש של הזוהר מעורר מאד לעבודת השם יתברך. דהיינו השבח שמשבח ומפאר את העובד השם, דהיינו הלשון הרגיל בזוהר לומר זכאה וכו', על כל מצוה ועבודה וכו'. ולהיפך הצעקה שצועק וי וכו', וי לה וי לנשמתה על הסר מעבודת השם. אלו הלשונות מעוררים מאד את האדם לעבודתו יתברך, וכן אמר רביז"ל (שם סימן ק"ט) רבי שמעון בן יוחאי קידש כל כך את לשון התרגום עד שאפילו שאר דברים הנכתבים בלשון תרגום יש להם כח לעורר להשם יתברך. והאריז"ל נתן תיקון לבעל תשובה לומר בכל יום חמש דפים זוהר וחמש דפים תיקונים.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים