שמעתי מעבר לדלת שהיה לכם ויכוח סוער עם מישהו לגבי ראש השנה באומן

שאלה:

מאת נחמן:

שלום לכבוד מורי ורבי שליט"א, אני מתבייש לכתוב לכם וכו', עם כל זאת תורה היא וללמוד אני צריך, שלחתם אותי החוצה וכו', ושמעתי שהיה לכם ויכוח עם מישהו וכו', בענין ראש השנה באומן וכו', רציתי מאד שתכתבו לי על כל פנים בקיצור מה שאמרתם וכו', אני מתבייש לבקש מכם דבר זה, אבל בוודאי יצא מזה תועלת, כי כפי ששמעתי תחת הדלת היה לכם ויכוח סוער וכו', נחמן המתקתק אצלכם.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר תולדות כ"ח חשוון התשע"ג

שלום וברכה אל נחמן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אחד צלצל אלי והוא התעקש למה כתבתי עליו מה שכתבתי בענין ראש השנה שמוכרחים להיות באומן, וזה היה הרצון של רביז"ל, ואי אפשר לשנות את דיבוריו על כל הון דעלמא, אלא אם הוא אנוס רחמנא פטריה, כך מי שרק מאמין ברביז"ל מוכרח להיות בראש השנה באומן, וכך אמר בפירוש (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה; ולא שייך לשנות את הדיבור הזה בשום פנים ואופן, יהיה מי שיהיה ויהיה מה שיהיה וכו' וכו'.

קודם כל לא הזכרתי שום שם וכו', אלא כתבתי איך יכול אברך פגום וכו', להתערב בענין נורא ונפלא מאד שרביז"ל מסר את נפשו חלבו ודמו שמו וכל מהותו וכו' וכו', עבור ראש השנה, עד שהשיג את מעלת ראש השנה, ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי.

ואני חוזר ומדגיש שלא הזכרתי שום שם של אדם פרטי, אלא אברך פגום וכו', ועוד פעם אני מקיים מה שאמר דוד המלך (תהילים קי"ט מ"ו) "ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש", שכל אברך שמעיז לדבר נגד ראש השנה של רביז"ל, הוא פגום ביותר וכו', יכולים להגיד שאני לא מבין וכו', אני לא יודע וכו', אני לא מחזיק מזה וכו', אבל לברר שטות ודמיון כזה שרביז"ל נמצא בהר ציון אצל דוד המלך, וכבר לא נמצא באומן וכו', אין זה אלא דמיון אחד גדול, וכבר אמר רביז"ל כשהס"מ רוצה לקחת את עצמו על איש כשר, הוא מדביק בו דמיון כמו דיבוק וכו'.

ולכן אין זה בכלל המלבין פני חבירו ברבים, כמו שהוא רצה לומר, אדרבה מאחר שלא מזכירים את השם שלו, מה הוא רוצה? ומי אומר שזה עליו? אין זה אלא כמו שאמר הצמח צדק זי"ע, אני כובען שמקצועו הוא עשיית כובעים, ומי שמלביש את הכובע ומתאים לו, הכובע הזה זה שלו, ולכן גם אני עם המכתבים שאני כותב לפלוני או לאלמוני או לפלונית או לאלמונית, זה לא הענין של אף אחד להתערב למי כתבתי את זה וכו', ואם אדם כל כך מעוניין למי כתבתי את זה? עליו לדעת שכתבתי את זה בשבילו.

עכשיו בענין להחטיא את הרבים, אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין ק"ז) חוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה; אחד שנסע כבר כמה שנים אל ציון רביז"ל על ראש השנה באומן, ופתאום נכנס בו דמיון שרביז"ל כבר לא נמצא שמה, אלא הוא נמצא בהר ציון אצל דוד המלך, וגורם שאחרים גם כן כבר לא יסעו על ראש השנה לרביז"ל באומן, אין לך חוטא יותר גדול מזה, ובמקום לקלל כשמעוררים אותו על האמת, שאי אפשר להטות מדברי רביז"ל ומוהרנ"ת ז"ל כי הוא זה, עליו לזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (מדרש אגדה) החוטא ומחטיא את הרבים קובר אשתו ובניו.

ולכן צריכים מאד מאד לשמור על הלשון, ומכל שכן לא לקלל, כי כך אמר רביז"ל (ספר המדות אות קללה סימן ו') סוף שקיללת חינם ישוב על המקלל; ואמר (שם חלק ב' סימן א') אדם הרגיל בקללות, הוא מעולם התוהו, וכן להיפך הרגיל בברכה הוא מעולם התיקון.

ועכשיו מה שהוא אמר שאני מתנגד על רבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל, (בעל מחבר "ביאור הלקוטים") פה אני מעתיק לך אות באות מה שכתב רבי אברהם ז"ל בעצמו בספרו "כוכבי אור" (חלק אנשי מוהר"ן) וזה לשונו שם אות באות:

ועתה למען אחיי ורעיי אדברה נא גם איזה דיבורים ממוהרנ"ת ז"ל המונחים כעת בזכרוני, ששמעתי מאבי ז"ל (הריני כפרת משכבו) ומעט אשר שמעתי משאר אנשי שלומינו.

א. אמר פעם אחת לבנו ר' יצחק ז"ל מטולטשין שלא יסע לארץ ישראל לדור שם בקביעות, עד שיהיה בן שישים שנה [והמובן היה מדבריו הקדושים שאף על פי שישיבת ארץ ישראל גדולה מעלתה מאד, וכמובא בספרי אדמו"ר זצ"ל, אבל כבר אמר אדמו"ר זצ"ל על הראש השנה שלו, שאין דבר גדול מזה, כמובא בחיי מוהר"ן, וגם כל קדושת ארץ ישראל נמשך ממנו כמובן בלקוטי תנינא סימן מ' וגם מובן ומבואר בדברי אדמו"ר זצ"ל שכשנתוסף רק נפש אחת להקיבוץ שלו בראש השנה, אז נתרבין הבתים של הקדושה אלף אלפי ורבי רבבות פעמים עד אין שיעור, ועיין בלקוטי הלכות הלכות נזקי שכנים הלכה ד' שאין ערך להעבודה שיעבוד האדם בפני עצמו, אפילו כל היום נגד נקודה אחת שעושה כשמצטרף וכו', עיין שם ומכל שכן שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, וכל אשר גדלה ושגבה רוממותו והתעלותו של אדמו"ר זצ"ל, כן גדלו ושגבו גם התיקונים אשר יעשה בימי ראש השנה הקדושים כמובאר בדבריו הקדושים בהלכות גביות חוב מהלקוחות הלכה ה' אות י"ד עיין שם].

ב. על אודות אסיפתינו בימי ראש השנה הקדוש, אמר פעם אחת לבנו ר' יצחק ז"ל הנ"ל בזה הלשון: אני מקווה שיתקיים הדבר עד ביאת הגואל צדק, אבל אף על פי כן מי יודע חס ושלום מה שיעבור בזה (מגודל ועוצם הקיטרוגים המתעוררים ומתגברים על זה בכל עת) אולי חס ושלום ימנעו ולא יניחו חס ושלום בשום אופן לבוא לשם, זאג איך דיר זאלסט תמיד זיין ראש השנה אין אומן, [אני אומר לך שתמיד תהיה בראש השנה באומן], ערב ראש השנה זאלסט זיך שטעלין אפילו אין מארק [ערב ראש השנה תעמוד אפילו באמצע השוק], באיזה מקום שרואים משם בית ציונו הקדוש, ותאמר שם העשרה קפיטל תהלים, ואחר כך תתפלל שם באומן בראש השנה אפילו באיזה עזרה (פאליש) של בית המדרש, וכן תתנהג כל ימי חייך.

ג. עוד אמר פעם אחת אודות הנסיעה לאומין על ראש השנה, שאם היה הדרך לשם מחופה בסכינים הייתי רוחש על ידי ורגלי כדי לבוא לשם על ראש השנה.

ד. שמעתי מרבי נחמן ברבי שכנא ז"ל ששמע לענין נסיעת ראש השנה וכו', והיוצא מדבריו הקדושים שכל נסיעה ונסיעה של כל אחד ואחד יהיה לה חלק בקץ הגאולה.

(אמר המלקט, שמעתי שפעם אחת בלילה הראשונה של ראש השנה באומן אחר תפלת ערבית, והוא האריך מאד בתפילתו, ואחר התפלה נתלהב מאד ואמר לאנשיו, כשאנחנו נתקבצים לכאן בוודאי גם רביז"ל איתנו פה ביחד, וכשרביז"ל פה בוודאי כל השבעה רועים הם גם כן איתנו פה, וצעק בקולו איך גלייב אזוי ממש איך זעה זיי [אני מאמין בזה ואני רואה אותם]).

כל זה מובא אות באות בכוכבי אור חלק אנשי מוהר"ן שכתבם רבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל בעצמו, עכשיו אני שואל מי חולק על רבי אברהם ז"ל, אני? או אחד בעל דמיון שנכנס לו דמיון שרביז"ל כבר לא נמצא באומן, אלא נמצא בהר ציון אצל דוד המלך?

ולכן איך יכולים לסלף את דברי רבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל? בשעה שזה הכתב יד שלו, והעתיקם רבי אלטר טעפליקער ז"ל, (שם בכוכבי אור חלק אנשי מוהר"ן)?

ולכן אני חוזר ומדגיש שאין לאף אחד בעולם רשות לחלוק על דברי רביז"ל, שבפירוש גילה לנו מעלת הבא אליו בראש השנה, וכתב מוהרנ"ת ז"ל (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) וזה לשונו שם: ומכלל דבריו הקדושים שדיבר אז עמנו למדנו כמה דברים. למדנו עוד הפעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה. כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים אז בזה, ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו עוצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבאר זאת בכתב.

וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומין על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה.

וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבור המניעות מדבר שבקדושה, בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דייקא על ראש השנה, עד שאפילו אם הוא ז"ל בעצמו מצוה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה, וצריכין להזהר מאד לבלי לשאול אותו שום שאלה על זה, כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות אצלו, ואף על פי כן בנקודת האמת לאמיתו צריכין להיות דייקא [וכן הוא נוהג לדורות].

וענין זה נוגע למה שאמרו חכמינו הקדושים (מכות י:) 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו' כמו שפרש רש"י. והוא מדברי חכמינו הקדושים על פסוק (במדבר כ"ב) "לך עם האנשים", וכן בשלוח מרגלים שהוכרח משה רבינו בעצמו לשלחם, אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרביז"ל כמה פעמים, בפרט בענין ראש השנה שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש השנה, ושאלו אותו בעצמו והשיב להם שלא יהיו על ראש השנה. והתחילו להתעקש, הלא שמענו מכם גודל האזהרה להיות אצלכם על ראש השנה, ועשה עצמו כמקפיד עליהם וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על ראש השנה.

ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמוד לפניו. ושמענו והבננו ברמז ובפירוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל, רק הוא מוכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה. ויש בזה הרבה לספר, [כמובא (שיחות הר"ן רי"ד) כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירות נפש בשביל השם יתברך, הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות. ואף על פי כן השואל אין צריך לקיים דבריו, ואמר אז רביז"ל כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקיים, רק כשמצווה שלא ליסע על ראש השנה אצלו, זה אין צריך לקיים וכו', עיין שם].

וכן הוא נוהג לדורות שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירת נפש, צריך להשיב לאו, אף על פי שבאמת לאמיתו רצונו שימסור נפשו וישבור כל המניעות. על כן מי שרוצה להתקרב ולשבור המניעות באמת לאמיתו, צריך להזהר מאד לבלי לשאול אותו בזה כלל, עיין שם בחיי מוהר"ן כל זאת באריכות.

הן אמת אתה מתקתק את המכתבים, אבל כששלחתי אותך החוצה, לא היית צריך לעמוד תחת הדלת ולשמוע מה שאני מדבר, כי זה לא יפה וכו', עם כל זאת אם כבר שאלת וכו', ויען שזה דבר הנוגע ביסוד חסידות ברסלב, שאנשי שלומינו מסרו את נפשם עבור זה כל ימי חייהם, אמרתי להעתיק לך על כל פנים הקיצור מה שדיברתי.

ומי יתן שיקויים (זכריה ח' י"ט) "והאמת והשלום אהבו".

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים