קשה לי לתקשר עם אנשים וזה גורם לי מתח רב. מדוע זה קורה לי?

שאלה:

מאת עדנה:

לכבוד הרב השלום והברכה, רפואה שלימה ואיתנה. שה' ייתן לך כוח ותודה שאתה נמצא כאן בשבילנו.
ברשות כבוד הרב ברצוני לשאול שאלה: יש לי קשיים לתקשר עם בני אדם פנים מול פנים. יש אנשים שאני מדברת איתם יותר חופשי אבל יש אנשים שממש קשה לי לפנות אליהם והשיחה קשה עלי מאוד מאוד. לרוב אין לי מה להגיד ואני מצויה במתח רב. שאלתי היא מדוע זה קורה לי?! וכמו כן לרוב כאשר אני אוזרת אומץ ומדברת אני מרגישה לאחר מכן מטופשת. כל מה שאני אומרת נשמע לי פשוט מטופש ואני מרבה לרדת על עצמי בליבי ולהצטער שבכלל פתחתי את הפה. ומצד שני לא נעים לי לשתוק כל הזמן, אנשים לא אוהבים שתקנים, הם אוהבים אנשים שמתקשרים וזה מלחיץ אותי שאולי לא יאהבו אותי מכיוון שאני יותר שקטה, אז אני מחפשת מה לומר כדי שידברו עלי דברים טובים ויאהבו אותי. האם עלי לשתוק לפי נטיית נפשי, או להשתדל בכל זאת לדבר, אף על פי שהדבר נוטל ממני אנרגיות רבות? אני מקווה שהשאלה לא מטופשת… תודה רבה מראש.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר ויצא ד' כסליו התשע"ג

שלום רב אל עדנה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לבנות לעצמך את הבטחון עצמי שלך, תאמיני לי שלא חסר לך שום דבר רק בטחון עצמי, הרגע שתהיי חזקה עם בטחון עצמי, לא תחשבי כל כך ממך, ולכן לא תתבלבלי משום דבר בעולם, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) כמו שצריכים להאמין בהקדוש ברוך הוא שהוא נמצא ואין בלעדו נמצא, כך צריך אדם להאמין בעצמו שהוא גם כן חשוב בעיניו יתברך.

ולכן תהי חזקה בעצמך מאד מאד, ותתחילי לאט לאט לדבר קודם רק עם הקרובים וכו', עד שתרגילי את עצמך עם בטחון עצמי, ואז הכל ילך לך הרבה יותר בקלות.

כמו שאסור להשפיל את הזולת, כך אסור להשפיל את עצמו, וכמו שאסור לקרוא שמות של גנאי את אחרים, כמו כן אסור לקרוא על עצמו שמות גנאי, את לא צריכה להכנס בלחץ משום דבר, ותמיד רק תסתכלי על עצמך, ולא מה שאחרים אומרים עליך, ואז תצליחי בחייך, וזה אחד מהיסודות של בטחון עצמי, אני אומרת את שלי וכו', ולא איכפת לי מה שהשניה מגיבה וכו', וכך בונים את הבטחון העצמי, לא להשבר משום דבר בעולם, אם תתנהגי כך, תבני את עצמך ולא תצטרכי להאשים את עצמך בשום דבר וכו'.

את צריכה לדעת שלחיות עם רגשי אשמה, זה הדבר הכי חמור, ומזיק לאדם, ולכן צריכים להתחזק ביתר שאת ביתר עוז לא להתפעל מאף אחד, ולא לחיות עם רגשי אשמה, שזה מעביר את האדם על דעתו ועל דעת קונו, ומה גם שלא צריכים להיות כל כך רגישים מכל דבר, ולא להתפעל משום ביקורת של אף בן אדם.

הקדוש ברוך הוא יתן לך אומץ ועזות דקדושה לא להתפעל מאף בריה שבעולם, ואז תהי הכי מאושרת בחייך.