אמי נהרגה בפיגוע לפני ארבע שנים. האם מותר לי להגיד קדיש במקום שאין מי שיגיד אותו?

שאלה:

מאת אפרים:
לכבוד עטרת ראשינו כ״ק מוהרא"ש נרו יאיר. אמי עליה השלום נהרגה על קידוש ה׳ בפיגוע לפני ארבע שנים. מדי פעם אני נקלע למניינים שאין יתום שיאמר קדיש. האם אני רשאי לומר קדיש יתום במקרה כזה? ומה לגבי קדיש 'על ישראל' לאחר לימוד תורה ברבים? תודה רבה וכל טוב סלה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר ויצא ו' כסליו התשע"ג

שלום וברכה אל אפרים נ"י 

לנכון קבלתי את מכתבך.

אף שלא אומרים קדיש אלא בשנה ראשונה, וכן ביום השנה, עם כל זאת כשיש מנין ואין שמה חיוב שצריך להגיד קדיש יתום, אזי מי שאין לו אב או אם, יכול להגיד את הקדישים, כדי לזכות את הרבים, וזה דבר גדול מאד, כי אין לתאר ואין לשער את גודל הזכות של אדם שהוא גורם שיהודים יענו אמן, אמן יהא שמיה רבא.

ומובא בזוהר (תרומה קכ"ט:) תא חזי, קדושתא דא לאו איהו כשאר קדושאן דאינון משלשין, אבל קדושתא דא איהי סלקא בכל סטרין, לעילא ותתא ובכל סטרי מהימנותא, ותברא מנעולין וגושפנקן דפרזלא וקליפין בישין, לאסתלקא יקרא דקודשא בריך הוא על כלא. ואנן בעינן למימר לה בלישנא דסטרא אחרא, ולאתבא בחילא תקיף אמן יהא שמיה רבא מברך, בגין דיתבר חילא דסטרא אחרא, ויסתלק קודשא בריך הוא ביקריה על כלא, וכד אתבר בקדושתא דא חילא דסטרא אחרא, קודשא בריך הוא אסתלק ביקריה, ואדכר לבנוי, ואדכר לשמיה, ובגין דקודשא בריך הוא אסתלק ביקריה בקדושתא דא, לאו איהי אלא בעשרה. ובלישנא דא על כרחיה דסטרא אחרא אתכפיא ואתתבר חיליה, ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא, ותבר מנעולין וגושפנקן ושלשלאן תקיפין וקליפין בישין, ואדכר קודשא בריך הוא לשמיה ולבנוי, זכאין אינון עמא קדישא דקודשא בריך הוא יהב לן אורייתא קדישא, למזכי בה לעלמא דאתי.

היינו שעל ידי אמירת קדיש, מכניעים את הסטרא אחרא, ושוברים את כל המנעולים הסגורים, וגורמים נחת רוח גדול למעלה בשמים, ושמו יתברך מתעלה בעולם הזה ובעולם הבא, אשרי עם ישראל עם הקדוש של הקדוש ברוך הוא, שנתן לנו את התורה כדי לזכות אותנו לעולם הבא, ועל ידי אמירת קדיש ממשיכים את הקדושה העליונה כאן למטה, עיין שם, ולכן זה דבר גדול מאד כשאין חיוב בבית הכנסת לומר קדיש יתום, אזי מי שאין לו אב או אם, שהוא יגיד את הקדיש יתום.

בענין קדיש דרבנן 'על ישראל' שאומרים אחר רבי ישמעאל, או אחר אין כאלקינו, הקדיש הזה יכול להגיד גם מי שיש לו אב ואם, כי זה שייך להבעל תפלה, אלא אם יש חיוב, אזי מגיע הקדיש הזה לחיוב, כמו כן אחר הלימוד תורה ברבים, זה צריך לומר המגיד שיעור שדורש ברבים, ואם הוא לא רוצה מחמת שיש לו אב ואם, אזי יתום יכול להגיד את זה.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים