אני מרגיש שאין לי משיכה לאשתי. האם זוג יכול לחיות בצורה כזו?

שאלה:

מאת משה:

לכבוד מוהרא"ש. אני ואשתי מנסים לעשות שלום בית, אבל אני מרגיש שאין לי משיכה ואני לא מרגיש קירבה לאשתי. מה דעת הרב: האם זוג יכול לחיות בלי משיכה או אהבה? אני מרגיש שאם לא יהיה שינוי, שוב יהיה מתח שיביא לניתוק ולמריבות, דבר שיגרום לנו להיפרד.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר ויצא ז' כסליו התשע"ג

שלום וברכה אל משה נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לעבוד הרבה על מדת השמחה, כי אתה איש ממורמר מלא עצבות ודכאון פנימי וכו', ולכן פתאום אתה רואה את כל המומין והחסרונות באשתך וכו', ורק זו הסיבה לכל הדמיונות שלך, שאין לך משיכה וקירבה לאשתך וכו', מה קרה פתאום? הרי תחת החופה הייתם הכי מאושרים, והיית שמח כמו מלך, ופתאום נכנס לך דמיון בראש שאין אהבה, ואין משיכה וכו', וממילא מזה יוצאות מחלוקת ומריבות, וכן ויכוחים וקללות וניבול פה וכו' וכו', אין זה אלא מחמת חסרון השמחה שיש בך.

ולכן אני מאד מבקש אותך שתמסור את נפשך להיות רק בשמחה, כי עם עצבות לא פועלים שום דבר, רק מסתבכים יותר ויותר, ואף שאני יודע שמרוב צרות ויסורים ומרירות שעובר עליך קשה לך להיות בשמחה, עם כל זאת אתה מוכרח להכריח את עצמך עם כל הכוחות רק להיות בשמחה, כי כשאדם שש ושמח שום קליפה וסטרא אחרא לא יוכלו לגשת אליו, כי הטומאה זה רק עצבות, מה שאין כן הקדושה זה רק שמחה, ובזה אדם יכול למדוד את עצמו אם הוא בהקדושה וכו', או אם הוא בהטומאה וכו', שיסתכל איך שהוא מחזק את עצמו בשמחה, כי השמחה מדביקה את האדם אל האין סוף ברוך הוא, ואז תראה איזו אשה טובה ויפה יש לך, ותודה להקדוש ברוך הוא על המתנה שנתן לך.

וזכור גם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נ"ט.) לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית י"ב) "ולאברם הטיב בעבורה" והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא, אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו, (תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתתעשרו) ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ט) שעיקר העשירות בא בזכות האשה, ואוי ואבוי לאדם ששם עין על אשה אחרת וכו', שאז יקויים אצלו (משלי כ"ו כ"ז) "כורה שחת בה יפול וגלל אבן אליו תשוב".

מובא (ספר מנורת המאור נר ג' כלל ו' חלק ד' פרק א') אם האשה נוהגת כראוי, מצוה על בעלה לכבדה ולשמחה, ושלא יכניענה יותר מדאי, וזהו טוב לו, גם יזהר שלא יונה אותה באונאות שלא כדין או באונאת דברים (דברי צער) ויהא זהיר בתבואה בתוך ביתו כדי שלא יבואו למריבה על זה, ואם יתנהג עמה כראוי, יהיה שלום ביניהם, והשכינה מגן בעדם, ואם יאהבנה כגופו מקיים את התורה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ד) "והיו לבשר אחד" שהיא צלע מצלעותיו, ודרכו לחזר אחריה ולפייסה בכל דבר. כמו שאמרו במסכת נדה (לא:) שאלו תלמידיו את רבי דוסתאי בר ינאי מפני מה איש מחזר על האשה ואין האשה מחזרת על האיש? אמר להם משל לאדם שאבדה לו אבדה, מי מחזר על מי? בעל אבדה (שנאבד הצלע מהאיש) מחזר על אבדתו, מפני מה איש מקבל פיוס ואין אשה מקבלת פיוס? זה ממקום שנברא (אדמה רכה סופגת) וזו ממקום שנבראת (עצם קשה של הצלע שאינה סופגת).

הקדוש ברוך הוא יעזור לך שתהיה תמיד בשמחה, ואשתך תמצא חן בעיניך, כי היא המתנה שנתן לך הקדוש ברוך הוא.