|
בעזה"י יום ג' לסדר וישלח י"ג כסליו התשע"ג
שלום וברכה אל יוסף נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
אין אתה יכול לתאר ולשער את גודל השמחה שיש לי שתהלה לאל התחברתם חבורה שלימה ולומדים בכל יום שלוש שעות "לקוטי הלכות", וידוע מה שאמר מוהרנ"ת ז"ל העולם אומרים שספר השל"ה הוא האוצר של הגן עדן, ואני אומר שספרי "לקוטי הלכות" שלי, הם הגן עדן של השם יתברך בעצמו, ובעת ששלח את אחד מתלמידיו להדפיס בפעם הראשונה הספר הקדוש הזה, אמר בזו הלשון "מזה שאינו חושב על תכליתו האחרון מה יהיה בסופו כשיהיה שוכב על הארץ ורגליו אל הדלת וכו', מזה איני מדבר כלל, כי זה הוא דומה לבהמה ממש, רק מי שחושב היטב מה יהיה בסופו ולבו חושק מאד לעבודת השם, ובוודאי נעשה עמו מה שנעשה, כי ההתגברות גדול מאד כידוע, בשביל זה האיש חברתי את ספריי, כי אותו יחזקו דבריי, ואותו יאמצו", כמובן כל זה למי שמעיין בספרים הקדושים האלו.
והקפיד מאד על כמה בני אדם שהתפלאו מאד על נפלאות החידושים הכתובים בספריו הקדושים, ואמר להם "זה הוא החסרון שלכם, שאתם סוברים שכוונתי על החידוש והדרוש, הגם כי באמת הם נפלאים וטובים מאד, אך כבר אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק א') לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה, וכוונתי כפשוטו כשאתם מתעטפים בציצית, תדעו ותזכרו ותשימו על לבבכם היטב כל מה שנתבאר בדברינו בסוד ענין ציצית, על פי ההקדמות הנוראות שקבלנו מרביז"ל, עד שתזכו על ידי זה להתחזק תמיד בעבודתו יתברך, ולכן אתה לא יכול לתאר ולשער את גודל השמחה שיש לי שאתם שוקדים בכל יום בספרי "לקוטי הלכות", כי אין התחזקות כמו שיש בספרים האלו.
אנשים מתפלאים איך התחזקתי בכל השנים הקשות שעברו עלי, זה למעלה מחמישים שנים שיש לי עסק עם רבים וכו' וכו', וקמו עלי מי שקמו וכו' וכו', אבל ההכרח לומר לכם כי בימי נעורתי ממש הייתי בגיל שמונה עשרה ותשע עשרה, אז היתה תקופה שזכיתי לסיים כל חודש את כל ה"לקוטי הלכות", וככה סיימתי שלושים חודשים בלי הפסק כלל, בעקשנות גדולה למדתי רוב היום רק ב"לקוטי הלכות", מלבד שלמדתי פעם אחת את כל ה"לקוטי הלכות" כפי סדר התורות, וכן כל כרך חזרתי כמה וכמה פעמים, וזה נכנס בתוך הדם שלי, וזה החיות שלי עד היום הזה, וכל זה אני כותב לכם כדי לחזק ולעודד אתכם שתמשיכו ללמוד "לקוטי הלכות", שרק מוהרנ"ת ז"ל הבין בשלימות את דעת רביז"ל, וככל שמתמידים בספרי "לקוטי הלכות", יותר מבינים את דעת רביז"ל.
בענין השאלה של ריבוי אור וכו', בוודאי גם בהתקרבות אל רביז"ל יש ריבוי אור, וכבר אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ב) גם בענין ההתקרבות להשם יתברך יש יצר הרע גדול, שלפעמים ריבוי ההתלהבות חוץ להמדה הוא מהיצר הרע, כי זה בא מפן יהרסו וכו', כי יש יצר הרע גדול כשמתחיל להתקרב להשם יתברך, ועל כן בשעת מתן תורה הזהיר השם יתברך למשה (שמות י"ט) "רד העד בעם פן יהרסו אל הוי"ה לראות", כי ישראל היו אז במעלה גדולה, והוצרכו להזהירם מהיצר הרע שיש בהתקרבות להשם יתברך, עיין שם.
ולכן צריכים מאד מאד לשמור מפן יהרסו, וגם בענין הנסיעות בכל פעם אל ציון רביז"ל, יש בזה בחינה של פן יהרסו, צריכים לצמצם את עצמו וכו', לשבת במקום אחד וללמוד תורה בהתמדה ובתשוקה עצומה, ולהשתדל מאד מאד ללמוד על פי סדר דרך הלימוד של רביז"ל המובא (שיחות הר"ן סימן ע"ו), ולסיים את כל התורה כולה, תנ"ך, בבלי ירושלמי תוספתא, רמב"ם טור ושולחן ערוך, וכל המדרשים כולם, וספרי הזוהר והתיקונים וכו' וכו', ואל זה אי אפשר להגיע אלא כשיושב במקום אחד בקביעות עצומה, ומתמיד בלימוד, וכן להרבות בתפלה ובקשה אליו יתברך, שזה יכולים לקיים בכל מקום, כי מלא כל הארץ כבודו, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, ולכן בכל מקום יכולים לדבר עמו יתברך, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זו הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
| המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים |
 |
|
