חמותי נותנת לי תחושה של מלחמה מי יכבוש את לב בעלי היא או אני

שאלה:

מאת רונית:

הצדיק מוהרא"ש שליט"א שלום רב. אמא של בעלי גרושה, וכל הזמן היא עוקצת אותי ואומרת על בעלי "הוא רק שלי", היא משתלטת עליו ומתערבת לנו בחיים. אני סובלת את כל זה ואינני מגיבה, כי אני מבינה את המקום שלה, אבל אף על פי כן אני אשתו. גם אחותה עוקצת אותי כל פעם באמירות שלא במקום.
בעלי לא נותן לי תמיכה ואהבה כמו שצריך לתת לאישה ואני מרגישה נחותה. אני מעדיפה לא להיות קרובה לחמותי יותר מדי ולכן לא רוצה לבוא אליה, אבל בעלי לא מוכן שאני לא אבוא. אין לי שקט, כל שבת אנחנו הולכים אליה ואני מאוד מצטערת מזה. למה אני צריכה להרגיש שיש בינינו מלחמה מי תתפוס אותו ותכבוש את ליבו? איך אפשר לנהל את החיים בצורה כזו? אבקש ואשמח שתייעץ לי.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר וישב י"ט כסליו התשע"ג

שלום רב אל רונית תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לדעת כלל גדול בנישואין, שברוב רובם של המקרים כלה וחמותה לא משתווים בשום פנים ואופן, ואדרבה החמה שונאת את הכלה, זו מציאות ואי אפשר לשנות את המציאות הזאת, עד כדי כך שחכמינו הקדושים מספרים (שבת כו.) ההיא חמתא דהות סניאה לה לכלתה אמרה לה זיל איקשיט במשחא דאפרסמא אזלא איקשיט כי אתת אמרה לה זיל איתלי שרגא אזלא אתלא שרגא אינפח בה נורא ואכלתה; [היתה חמות ששנאה את כלתה וקנתה לה מתנה שמן אפרסמון (מין בושם) והלכה הכלה וקישטה את עצמה עם הבושם הזה אבל זה היה מחומר דליק וכשבאה אל חמותה אמרה לה בבקשה כלתי הדליקי לי את הנרות ותיכף ומיד כשהדליקה אש היא נאחזה באש ונשרפה כליל].

ולכן אני מאד מבקש אותך שאל תחשבי מחשבות קטנוניות וכו', כמו שחמותך חושבת וכו', להכנס בעימות מי יתפוס את מי קודם, היינו או הכלה את הבעל שלה, או האמא את הבן שלה וכו', זה מחשבות של קטנוניות, את צריכה להבין שכלה וחמותה אף פעם לא ישתוו, וזה טבע רע שנכנס בדמיון של חמות כאילו הכלה גנבה את הבן שלה וכו', ואם הכלה פיקחית ולא משיבה שום דבר להחמה וכו', על ידי זה תמיד ישרה השלום בינה לבין בעלה וכו', כי סוף כל סוף זו האמא שלו וכואב לו אם את תדברי עליה וכו', ולכן תהיי פיקחית ואל תדברי לפני בעלך נגד האמא שלו וכו', תשחקי את המשחק וכו', וכך הכל יסתדר על צד הכי טוב, אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שאת מבינה אל מה אני מתכוון.

לדעתי את צריכה להראות המון אהבה לבעלך, ולקרב אותו, ואף פעם לא לדבר רע על האמא שלו, כי סוף כל סוף זה האמא שלו שהולידה אותו, וגידלה אותו, ולכן תלכי בגדלות המוחין, לא בקטנוניות מי יכבוש את לב מי, או את את לב בעלך, או האמא את לב בנה וכו', ואם תלכי בגישה כזו, אזי בעלך יאהב אותך, כי יראה שאת מכבדת את האמא שלו וכו', אף שבלב שלך את יודעת שהיא סתם חיה בקטנות המוחין וכו', כאילו שאת רוצה לגנוב את הבן שלה וכו', תאמיני לא כדאי אפילו עם בעלך להכנס בויכוחים בשביל זה, טבע בריא אי אפשר להפוך וכו', רק את תראי אהבה גדולה לבעלך כמו שצריך להיות שבעל ואשה יאהבו אחד את השני ויבינו אחד את השני, ואז במשך הזמן בעלך יתפוס בעצמו מה קורה פה.

ולכן תעשי כל מה שביכולתך להיות רק שמחה ועליזה, ולא להיות בקטנות המוחין ולא להתבלבל משום דבר וכו', רק תהיי שמחה ועליזה עם בעלך, ותשתדלו להבין אחד את השני, כי (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצאת שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי שלום אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים