רביז"ל אמר שמי שיהיה אצלו בראש השנה, בחנוכה ובשבועות ינצל מעולם התוהו. האם זה שייך גם לדורנו?

שאלה:

מאת דן:
שלום לצדיק אשר אנו שותים בצמא את דבריו, שה' ייתן לרב בריאות איתנה וכוחות עצומים להנהיג אותנו עד ביאת הגואל.רציתי לשאול: מובא בספרים הקדושים שרבי נחמן מברסלב הבטיח שאם אדם ובוא לציונו הקדוש באומן שלוש פעמים באותה שנה, בראש השנה, בחנוכה ובשבועות הוא יוציא אותו מעולם התוהו. האם סגולה זאת קיימת גם בימינו?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר וישב כ' כסליו התשע"ג

שלום וברכה אל דן נ"י 

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל סיפר סיפור מרב שלקח שוחד וכו', ואחר כך כשנפטר הסתובב עשרים ושמונה שנים רק בעולם התוהו וכו', שזה עונש מאד מאד חמור, כי חכמינו הקדושים אמרו (שבת ל"ג:) משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חודש; זאת אומרת אחר שאדם נפטר, מכניסים אותו בקבר וכו', והנשמה צריכה לעבור זיכוכים אחר זיכוכים במשך שנה שלימה, ואחר כך כל אחד הולך למקום חוצבו וכו', ומה שהכין לעצמו בזה העולם לשם הוא הולך, אבל עונש עולם התוהו זה עונש הכי חמור, שהנשמה עוד לא באה אל זיכוכים, אלא משוטטת בעולם הדמיון שנדמה לו שהוא חי, והנשמה הזו לא יודעת שהוא כבר נפטר וכו', שזה העונש הכי חמור שרק יכול להיות, והרב שלקח שוחד סיפר רביז"ל הסתובב עשרים ושמונה שנים רק בעולם התוהו וכו', (וזה סיפור ארוך), וכשסיים רביז"ל את הסיפור ענה ואמר, אבל מי שהיה אצלי בהשלוש זמנים שאנשי שלומינו היו באים אליו, היינו בראש השנה ובשבת חנוכה ובשבועות, הוא לא יכנס בעולם התוהו, כך הדיבור מרביז"ל.

ראש השנה זה ענין אחר לגמרי, ראש השנה אמר בפירוש רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה, ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי.

ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות.

וזה שייך גם אחר ההסתלקות שלו, שבפירוש ביקש מאנשי שלומינו שיבואו אליו גם אחר כך היינו אחר הסתלקותו, אבל הקפידה והאזהרות שהקפיד והזהיר אותנו היה שיבואו אליו, זה היה רק על ראש השנה, ולא על שבת חנוכה, ולא על חג השבועות, ומובא (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שכתב שם מוהרנ"ת ז"ל בזו הלשון, "למדנו כמה צריכין לחזק לשבור המניעות מדבר שבקדושה, בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דייקא על ראש השנה, עד שאפילו אם הוא ז"ל בעצמו מצוה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה, וצריכין להזהר מאד לבלי לשאול אותו שום שאלה על זה, כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות אצלו, ואף על פי כן בנקודת האמת לאמיתו צריכין להיות דייקא [וכן הוא נוהג לדורות].

וענין זה נוגע למה שאמרו חכמינו הקדושים (מכות י:) 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו' כמו שפירש רש"י. והוא מדברי חכמינו הקדושים על פסוק (במדבר כ"ב) "לך עם האנשים", וכן בשלוח מרגלים שהוכרח משה רבינו בעצמו לשלחם, אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרביז"ל כמה פעמים, בפרט בענין ראש השנה שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש השנה, ושאלו אותו בעצמו והשיב להם שלא יהיו על ראש השנה. והתחילו להתעקש, הלא שמענו מכם גודל האזהרה להיות אצלכם על ראש השנה, ועשה עצמו כמקפיד עליהם וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על ראש השנה. ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמוד לפניו. ושמענו והבננו ברמז ובפירוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל, רק הוא מוכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה.

ויש בזה הרבה לספר, [כמובא (שיחות הר"ן רי"ד) כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירות נפש בשביל השם יתברך, הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות. ואף על פי כן השואל אין צריך לקיים דבריו, ואמר אז רביז"ל כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקיים, רק כשמצווה שלא ליסע על ראש השנה אצלו, זה אין צריך לקיים וכו', עיין שם]. וכן הוא נוהג לדורות שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירת נפש, צריך להשיב לאו, אף על פי שבאמת לאמיתו רצונו שימסור נפשו וישבור כל המניעות. על כן מי שרוצה להתקרב ולשבור המניעות באמת לאמיתו, צריך להזהר מאד לבלי לשאול אותו בזה כלל, עיין שם בחיי מוהר"ן כל זאת באריכות.

וכל זה מדובר רק על ראש השנה, שאפילו אחר הסתלקות רביז"ל, עלינו לבוא אליו בראש השנה באומן בלי שום שכל וחכמות כלל, רק מחמת שרביז"ל ביקש והזהיר וציווה אותנו, להיות אצלו בראש השנה, וצריכים להיות חזקים בדבר זה, ולא להתבלבל משום מטומטם וכו', שקורא את עצמו בעל מקובל וכו', ההיפך מדברי רביז"ל ומוהרנ"ת ז"ל, אלא צריכים לבוא כל אחד בראש השנה באומן דייקא, כי שם גנוז רביז"ל, ורצה שנהיה אצלו בראש השנה, ובפירוש אמר לפני ההסתלקות שלו (חיי מוהר"ן סימן רכ"ה) מה לכם לדאוג כשאני הולך לפניכם וכו', ומה אם הנשמות שלא הכירו אותי כלל הם מצפים על התיקונים שלי, מכל שכן אתם וכו'.

בכל הדורות היו אנשי שלומינו נוהגים להתקבץ בשבת חנוכה בבית הכנסת הנקרא על שם רביז"ל בעירם, חנוכה זה חג של חינוך, בחנוכה אבא צריך להיות עם הילדים שלו בבית, ולהדליק את נרות חנוכה, ולשיר איתם ביחד את שירי חנוכה, ולשמח אותם, ולספר להם את הנסים והנפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא עם עם ישראל, וכן את הנסים ונפלאות שעושה הקדוש ברוך הוא גם עכשיו עם נשמות ישראל, וכן הוא בחג השבועות, האבא צריך להיות עם הילדים בבית, ולקחת אותם לבית הכנסת ולשמוע קבלת התורה, רק חדשים מקרוב באו סוכני הנסיעות לא מפסידים מהעסקים האלו, הם אשר עושים את הפרסומות שצריכים להיות גם בשבת חנוכה וגם בחג השבועות, אבל ההיפך הוא הנכון.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים