מדוע רביז"ל היה בצער שלא מחו על בזיונו, ולעומת זאת, דוד המלך אמר לעבדיו שלא למחות על בזיונו?

שאלה:

מאת אליהו:
שלום לרבי הקדוש. ברצוני לשאול לגבי המעשה שהיה מפורסם אחד שביזה את רבנו ז"ל ליד המקווה ורבנו התאנח ואמר "אין מי שימחה בשבילי" ור' שמעון תלמידו המתין לאותו אחד שביזה את רבנו ז"ל, ולאחר שנטל את ידיו בזמן שאסור לדבר סטר לו וברח משם. מה ההבדל בין המקרה הזה לבין המקרה ששמעי בן גרא קילל את דוד ואבישי רצה למחות ודוד מנע ממנו?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר מקץ כ"ה כסליו (א' דחנוכה) התשע"ג

שלום וברכה אל אליהו נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

הסיפור היה שרביז"ל הלך למקוה לטבול, וליוה אותו אחד מהגבאים ר' חייקל החזן, וכשיצא רביז"ל מהמקוה עם הגבאי ר' חייקל, עבר אז מפורסם עם חסידים וביזה את רביז"ל ברבים, ענה ואמר רביז"ל לר' חייקל בזה הלשון "איך בין אזוי עלענט, איך האב נישט ווער זאל זיך פאר מיר אן נעמען" [אני כל כך מבודד, שאין לי מי שימחה עבורי], אזי ר' חייקל ליוה את רביז"ל עד הבית, וחזר אל המקום איפה שהמפורסם התאכסן, וכשנטל נטילת ידים, לא היה יכול להפסיק, אזי נתן לו שתי סטירות, והמפורסם צעק לעבר חסידיו נו נו וכו' וכו', והם לא הבינו מה שהוא רוצה, ובין כך ברח ר' חייקל, וזה הסיפור.

דוד המלך עבר בחיים כל מיני משברים וגלים, שלא היה עוד אחד בעולם שעבר בזיונות עלבונות חירופים וגידופים מליצני הדור כמו דוד המלך, ומתוך ביתו קמו עליו אחיו ואשתו וילדיו וכו' וכו', והוצרך לברוח מפני אבשלום בנו, ועל הדרך צץ מתחת לאדמה שמעי בן גרא, וקילל אותו קללות נמרצות, אשר אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"ה.) על הפסוק (מלאכים א' ב') "והוא קיללני קללה נמרצת", מהוא נמרצת? נוטריקון נ'ואף מ'ואבי ר'וצח צ'ורר ת'ועבה, ותלמידיו רצו שיתן להם רשות להרוג את שמעי בן גרא, כמו שכתוב (שמואל ב' ט"ז) "ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדוני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו: ויאמר המלך מה לי ולכם בני צרויה כי יקלל וכי הוי"ה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן: אולי יראה הוי"ה בעוני והשיב הוי"ה לי טובה תחת קללתו היום הזה".

ומובא בזוהר (משפטים ק"ז:) שמעולם לא בכה דוד כמו שבכה אז, ויובן על פי מה שמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ר"נ) שעל ידי הבכיה ממשיכים על עצמו השגחה שלימה, והנה מבואר שם בזוהר סודות נוראים ונפלאים ממה שעבר על דוד המלך עם שמעי בן גרא שהיה רבו של שלמה וכו', עיין שם ותראה נפלאות, ואין הנידון דומה לסיפור מה שקרה עם רביז"ל.

מלבד זאת מובא (מדרש אגדה) כשקילל שמעי את דוד, נסתכל במרדכי שעומד לצאת ממנו, ויצו לשלמה בנו ואמר לו, כשיפסיק שמעי מלהוליד בנים, הרוג אותו כדי שיבוא נקי לעולם הבא, עיין שם, הרי שלך לפניך ששם היה ענין אחר לגמרי. עם כל זאת אם תסתכל בפנים תראה שגם דוד המלך צוה לשלמה בנו לנקום את בזיונו משמעי בן גרא (עיין מלכים א' ב' ח') "והנה עמך שמעי בן גרא בן הימיני מבחורים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא ירד לקראתי הירדן ואשבע לו בהוי"ה לאמר אם אמיתך בחרב ועתה אל תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה לו והורדת את שיבתו בדם שאול", הרי שלך לפניך שכן הקפיד עליו דוד המלך אך הוא הבטיח לו שהוא לא יעשה לו כלום ועל ידי בנו השאיר לו צוואה שינקום את נקמתו].

ואתה צריך לדעת אשר אצל רביז"ל היה סתם איזה חצוף עז פנים בעל עבירה, שכמה חסידים שוטים נטפלו אליו והיה מפורסם של שקר, כנהוג בעולם לצערינו הרב שהדיוטים קופצים בראש וכו' וכו', ומה גם עוד מחציפים פניהם נגד צדיקים אמיתיים הדבוקים בו יתברך וכו', וכך אמרו חכמינו הקדושים (תענית ז:) כל אדם שיש לו עזות פנים, רב נחמן אמר בידוע שנכשל בעבירה; אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש לו עזות פנים מותר לקרותו רשע; הרי שלך לפניך שמי שהוא עזות פנים נגד צדיק קדוש הדבוק בו יתברך, אינו אלא בעל עבירה ורשע, ואף שנקרא בעולם מפורסם, אז מה בכך?.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך חנוכה שמח